אחת התופעות המטרידות של עידן התקשורת המיידית היא התייעצות אובססיבית. לאחרונה גיליתי שכמעט לכל אחת מלקוחותיי יש 'אשת סוד' עמה

הפחד מדחייה שמנהל את חייהם של רבים הינו פועל יוצא של תחושת חוסר הערך שמושרשת בתרבותנו. מספיק שהוריכם נשאו תחושה

רוב מחפשי האהבה אינם מבינים את ההבדל בין אהבה להתאהבות, ולכן, גם כאשר הם כבר מצליחים למצוא זוגיות מביא עמו

כאשר אתם רוצים לדעת האם התנהגות או רגש מסוים הינם טבעיים הביטו בילדים קטנים או בבעלי-חיים. אחד הרגשות שרבים חושבים

ישנו דבר אחד שבכוחו לשנות את חייכם מקצה לקצה, דבר אחד קטן שיגרום להכל להראות אחרת – לא, לא השגת

רבות מסתובבות עם אמונה מכאיבה שאומרת: "אני לא מספיק… (מעניינת/מיוחדת/יפה או צעירה) על מנת שמישהו 'שווה' יבחר דווקא בי," "לכן,

המונח 'סטרס' מתאר מצב בו הגוף נמצא בדריכות על בסיס מתמשך, לא כתגובה טבעית לנסיבות מסכנות חיים אלא כתגובה למחשבות

זוגות רבים, הורים וילדים, אחים ועמיתים לעבודה חיים במצב של מתח מתמשך אותו ניתן להגדיר כ'מצב מלחמה' בו משולבות לעיתים

אתחיל בווידוי – איני דיאטנית ואין לי כל הכשרה רשמית בתזונה. אני "סתם אחת" שהשתחררה לחלוטין, לפני למעלה מ-20 שנה

קשה מאוד להמנע מפחד. התרבות שלנו ספוגה בו, הוא מושרש בנו מילדות ונמצא מכל עבר. רבים סובלים מחרדות משתקות העומדות

כמה פעמים שמעתם את עצמכם מצהירים בייאוש ובכעס: "אבל מה אני יכול לעשות?", "לא משנה כמה פעמים אני מנסה להסביר

המילים הבאות הן חלק ממשהו שכתבתי על עצמי רק ב-2008: "כולם שונאים אותי ומרגישים חרא לידי, אני ביקורתית, רעה ומגעילה,

פעמים רבות אנו מתקשים להעביר מסר לאנשים בחיינו או לילדינו. זה עלול לסחוט אותנו רגשית, לעורר כעס ותסכול. בספרה המקסים

אומרים שלסלוח זה קשה, שזה דורש גדלות נפש, שאפשר לסלוח אבל לא לשכוח. למה בעצם לסלוח למישהו שפגע בי, שעשה

תגובתיות יתר, אותה ניתן לכנות לעיתים גם 'שלשול מילולי', הינה אחד מגוזלי האנרגיה ומלהיטי המריבה הבולטים בחברתנו. היא מושרשת תרבותית,