למה הוא לא מסוגל להבין???

פעמים רבות אנו מתקשים להעביר מסר לאנשים בחיינו או לילדינו. זה עלול לסחוט אותנו רגשית, לעורר כעס ותסכול. בספרה המקסים "מה לימד אותי שאמו הלוויתן על החיים, על אהבה ועל נישואים" מציעה המחברת איימי סאתרלנד דרכים ליישם טכניקות מעולם אילוף בעלי החיים על החיה האנושית. אחת הטכניקות היעילות ביותר עליהן היא מספרת היא LRS –
Least Reinforcing Secnario או "התרחיש הכי פחות מתגמל".

מתוך הספר:

"לדברי המאלפת כאשר הדולפין עושה משהו רע – למשל, מתיז מים כשהתבקש לנופף בסנפיר הגב שלו – היא אינה מנידה עפעף. היא עומדת דומם כמה שניות כשמבעה ריק. היא אינה מזעיפה פנים או פולטת אנחה וממשיכה באילוף. הרעיון הוא שכל תגובה, חיובית או שלילית, עשויה לתדלק את ההתנהגות. כאשר ההתנהגות אינה מניבה תגובה, היא בדרך כלל דועכת.

שיטת LRS פותחה באקווריום SeaWrold. מאלפי SeaWrold המציאו את השיטה כדי להראות לבעלי חיים כאשר התנהגותם מוטעית, בלי להביא לתגובה הבלתי רצויה בלי כוונה. אם המאלף מבקש היפוך באוויר ומקבל במקומו קפיצה, הוא מגיב ב-LRS שהיא שלב אחד מעבר לאי חיזוק ההתנהגות. LRS מעבירה בשיא קור הרוח את המסר "טעות".

השיטה לא רק מיידעת את החיה על הטעות, אלא גם מעבירה לה את המסר ששום רע לא יאונה לא אם תשגה. למעשה, שום דבר רע לא יאונה לה בכלל. בצורה זו ממחישה שיטת ה-LRS כי אין לחיה מה להפסיד. משתמשים בשיטה זו גם כדי ללמד חיות כיצד להתנהג לאחר שפספסו בגדול. אם הדולפין אינו מתרחק בתסכול אלא נשאר במקומו בשלווה, המאלף יכול לתגמל אותו בדיונון חלקלק."

זוהי טכניקה נפלאה לחינוך ילדים המאפשרת להציב גבולות מבלי לבזבז אנרגיה מיותרת ולעשות את הילד 'לא בסדר', וכן כלי מצוין המלמד ילדים כיצד להתמודד ביעילות עם טעות וכשלון.

היא עשויה להועיל גם כאשר מישהו מתעקש לחזור ולדבר איתנו על משהו שאינו רצוי לנו או ממשיך להעיר הערות מעצבנות על-אף בקשותינו שיפסיק – שהרי אם לא יצליח לגרום לנו לתגובה ישתעמם בסופו של דבר ויניח לנושא.

היא יעילה הרבה יותר מאשר ניסיון להשיג את מטרתנו על-ידי הבעת כעס, הסברים חוזרים ונשנים למי שאינו מוכן להקשיב או תלונה על שאינו מתחשב ומבין.

מומלץ לנסות זה פשוט עובד 🙂

לסופשבוע נפלא של שקט נפשי!

שרון

אהבתם? מוזמנים לשתף
9 תגובות
  1. **

    וואי זה ממש נכון! ועובד! מניסיון
    מול ילדים, מול הורים… עזר לי בשניהם
    הלוואי שהייתי עושה זאת יותר, ושהיה יותר ברור ומוגדר מתי ואיך מתאים להשתמש בזה
    תודה על כל התכנים החשובים

  2. dalia

    הי שרון,
    עדיין לא הבנתי, איך הילד יבין שהתנהגותו לא נכונה או רצויה אם לא נסביר לו? אםנעמוד מהצד ולא נגיב? אני כנראה מפספסת משהו.

    • שרון שחף

      הי דליה,
      צריך לבחור באילו מקרים להשתמש בטכניקה. יש מקרים שצריך להסביר לילד. אך יש יותר מדי מקרים שאנו חוזרים ומסבירים והילד (או המבוגר…) פשוט מתעלם.
      הרבה פעמים ילדים (וגם מבוגרים) עושים דברים פשוט מכיוון שזה משיג להם את התוצאה הרצויה למרות הסברינו ותלונותינו.
      לדוג' – אם ילד שמדבר לא יפה להוריו לא יזכה לתגובה כועסת בכל פעם, אלא להתעלמות מוחלטת, ויענה כשידבר בצורה הולמת, הוא ישנה את התנהגותו.
      במקרה זה, הכעס וההסברים נותנים לו שליטה רגשית על המבוגר.
      כמובן שניתן וכדאי להסביר לו מראש למה מצפים ממנו, אך לרוב ההורים מביעים את טרוניתם שוב ושוב ולא באמת עומדים מאחורי דרישותיהם.
      מקווה שההסבר מבהיר מעט.
      שרון

  3. בן

    לא הבנתי, אם מגיבים בחוסר תגובה, למה שהצד השני ישנה משהו?
    הוא מתנהג לא בסדר, ואין לו כל סיבה להשתנות

    • שרון שחף

      הי בן,
      באופן רגיל אנחנו מאוד תגובתיים – ולכל פיפס שמישהו מוציא אנו מגיבים בהסבר, הבעת כעס, תלונה או בחוסר תגובה עצבני שאומר המון. תגובה תמיד מלבה עוד תגובה.תגובה, ולא משנה איזה, היא סוג של תגמול.
      כשתגובתנו מינורית ואינה מלווה ברגש דרמטי הצד השני יאבד מהר מאוד עניין.
      שים לב שהטכניקה מדברת גם על חיזוק למי שמתמודד היטב עם כשלון – מה שנראה כדרך יעילה הרבה יותר מאשר לנסות להסביר לילד למה הוא לא צריך לקחת ללב.
      אך מעבר להסבר יש דברים שצריך לנסות בכדי להבין.
      שרון

  4. עינת

    אהבתי!
    וגם אהבתי מאוד את הספר 🙂

השארת תגובה