איך להפסיק להשוות את עצמך לאחרים?

מי מאתנו לא משווה את עצמו לאחרים?

מה הם השיגו ואני לא.
מה הם יותר ממני (יפים, חכמים או עשירים).
או, התחלנו מאותה נקודה, איפה הם ואיפה אני…

וכשזה קורה זה מוריד את הביטחון וגורם לנו להרגיש ככישלון גמור.

אבל כל מי שניסתה להפסיק יודעת שלמרות שזה הרסני זה לא עניין של החלטה פשוטה.

ברור שבתיאוריה זה רעיון טוב. אבל השאלה היא איך מיישמים.

התשובה היא לא על רגל אחת. אבל בכל זאת, היום אני רוצה להציג בפניכם 3 טיפים מעשיים שאם תיישמו אותם הביטחון העצמי שלכם ישתפר פלאים 🙂

1. הסתכלות שטחית על נסיבות חייהם של אחרים– אנחנו נוטים לשפוט אחרים, אפילו את הקרובים לנו ביותר, על-פי קריטריונים חיצוניים הנחשבים כבסיס להצלחה ולאושר. לדוגמה: היא נשואה, יש לה קריירה מוצלחת וכד'.

אבל מה שאנחנו מפספסים זה שפעמים רבות מאחורי הנסיבות מעוררות הקנאה מסתתרים תסכול ואומללות.

לדוגמה: החברה הנשואה סובלת מחרדות, מרגישה חוסר ביטחון נוראי למרות שבעלה אוהב אותה, או סובלת מדיכאון לאחר לידה.

נישואיה של המנהלת עם הקריירה המשגשגת מתפרקים או שלמרות כל הישגיה היא לעולם אינה מסופקת.

החברה "החזקה" אמנם לא מראה כלום, אבל הכל אצלה בחיים עקום.

אצל הסלבס וכוכבי הקולנוע הכי קל לראות זאת, כי למרות שהם אמורים כביכול להיות על גג העולם, חלק ניכר מהם סובל מהפרעות נפשיות, דיכאון, אומללות וחרדה.

זה לא שאני מציעה שתחפשו את האומללות של אחרים כדי להרגיש שהמצב שלכם לא כל-כך נורא. אני פשוט אומרת שכשתתחילו לראות את הדברים כפי שהם, תפסיקו להרגיש שמצבו של כל העולם ואשתו טוב משלכם.

אז החלו להקשיב באמת לאלו שסביבכם ולבחון את מצבם, והפסיקו להתעלם מהעובדות שעומדות לנגד עיניכם רק על-מנת להצדיק את התלונה שלכם על מר גורלכם.

2. 'להוריד' את אלו שאתם רואים כמעליכם– אחד הדברים שהשכל עושה כמעט אוטומטית בתגובה לתחושת הפחיתות זה להצדיק את המצב שלנו ולהוריד את אלו שמולם אנו מרגישים פחותים, אם בראשינו, בפניהם או מאחורי גבם.

למשל:
יואו איך היא השמינה… מזל שיש לה בן-זוג שאוהב אותה.
אמנם היא מנטורית מצליחה, אבל זה רק בגלל שהיא פונה לקהל ברמה נמוכה.
ולה יש אמנם קריירה מזהירה, אבל את הילדים שלה היא מזניחה.

ועוד כהנה וכהנה אמירות, שכמעט בלי משים קופצות לנו לראש.

כשאנחנו עושים זאת, זה אמנם מאזן מעט את תחושת הפחיתות אבל תכל'ס אנחנו עדיין ממשיכים לקנא, והצורך להקטין אחרים ממלא אותנו באנרגיה שלילית וגורם לנו להרגיש קטנים ועלובים.

אז כשעולה בראשכם המחשבה הימנעו מלבטא אותה בקול רם, ובמקומה נסו לחפש מה באופן התנהלותו של אותו אדם שעורר בכם קנאה עשוי לקדם אתכם לעבר המטרות שלכם, גם אם מדובר רק בחלק מסוים.

3. דיבור עצמי שמהותו שלילה וחוסר אפשרות– אחד הדברים שהכי מורידים לנו את תחושת הערך העצמי וגורמים לנו להתקנא באחרים זה דיבור עצמי שמהותו שלילה וחוסר אפשרות, על עצמנו, על הישגינו, על המצב ועל יכולותינו.

לא רק שהדיבור הזה מייאש וגורם לנו להרגיש נורא, הוא גם משפיע על פעולותינו ועל מציאות חיינו.

למשל, לאחרונה שוחחתי עם מישהי שמאוד רוצה זוגיות. אבל מדבריה עולה שאין טעם לעשות מאמצים, כי אין גברים נורמלים פנויים, כי באפליקציות כולם שקרנים, ומשום שהעובדה שעדיין אין לה זוגיות מעידה שמשהו אצלה פגום.

יש רבים שהשיח השלילי שלהם מתמקד בשיפוט עצמי על אופיים, על התנהלותם, על יכולתם להשיג כסף או להתנהל עמו בתבונה.

בהקשר הזה יש שאומרים, "תחשוב חיובי, יהיה חיובי". אבל זה לא עניין כה פשטני. כי גם אם אומר "אני מאמינה שאני נהדרת" או "הכל לטובה" זה לא יועיל אם זה לא מה שאני באמת מאמינה.

לעומת זאת, במקום "בתחום הזה נכשלתי", ניתן לומר "עוד לא מצאתי את הדרך הנכונה".

במקום, "משהו בי פגום", "אני מרגישה שעל הביטחון העצמי אני עוד צריכה לעבוד".

כלומר, להעיד בדברינו על תהליך של שיפור, לחשוב מה כן ניתן לעשות, להתמקד במה שעובד ולא במה שלא.

בקיצור, לא להשתמש בשיח שנשמע חיובי אך לא נתפש בעינינו כמציאותי, אלא להימנע מאמירות קשות ומוגזמות שמעידות כמה אנו גרועים וקובעות שאין לנו סיכוי להשתנות.

-:-

ש עוד לא מעט שאני יכולה לומר על הנושא, אבל כדי ליצור שינוי ממשי כדאי בכל מקרה להתחיל בצעד אחד מעשי.

ואם אתם רוצים להותיר מאחוריכם את הדאגה לגבי מה חושבים אחרים ולהתחיל להכיר בערככם באופן טבעי, אני מזמינה אתכם לקרוא על קורס הדגל שלי, "האנטומיה של השלמות העצמית".

מדובר בקורס מקוון הכולל תמיכה אישית שלי, בו כל היסודות לאהבה עצמית אמיתית, שלווה ויציבות נפשית, ויכולת לחיות חיים מהנים, מספקים ומאושרים.

בלחיצה כאן תוכלו למצוא את כל הפרטים….

באהבה,
שרון

אהבתם? מוזמנים לשתף
השארת תגובה