סטרס – זה הכל בראש שלך!

מה יהיה???

המונח 'סטרס' מתאר מצב בו הגוף נמצא בדריכות על בסיס מתמשך, לא כתגובה טבעית לנסיבות מסכנות חיים אלא כתגובה למחשבות מאיימות המעוררות רגשות קשים. למצב זה יתלוו, בין היתר, חוסר שקט, חרדה, מועקה, תשישות, חוסר ריכוז ורצון 'לברוח'. זאת בשונה מהתגובה הפיזיולוגית 'ברח או הילחם' שבכדי לשמור עלינו בחיים בעת סכנה קיומית מעוררת את מלוא חושינו ומותירה אותנו חדים וממוקדי פעולה, משוחררים ממחשבות סרק.

סטרס ממושך עלול לגרום לנדודי שינה, אובדן זיכרון, התקפי חרדה, דיכאון ותשישות כרונית. עוד הוא עלול להחליש את המערכת החיסונית, לגרום להפרעות במערכת העיכול, בעיות נשימה, אלרגיות, התכווצויות שרירים וכאבי ראש. סטרס כרוני מקושר להתפתחות מחלות שונות, ביניהן: סוכרת, מחלות לב וכלי דם ואף סרטן.

שלא כפי שמקובל לחשוב סטרס אינו תוצאה בלתי נמנעת של החיים בעידן המודרני ואינו הכרח המציאות, על-מנת להשתחרר ממנו אין צורך לחיות באזור מבודד, לתרגל יום-יום שעות של מדיטציה או להפוך פנאטים לתזונתכם. הכרות עם דפוסי החשיבה והרגש הטבועים בתרבותנו ושחרור מההזדהות עמם הינה המפתח לשינוי המצב. להלן העיקריים שבהם:


הימנעות מדחייה ומכישלון

הפחד העיקרי שמניע את בני תרבותנו ומעורר סטרס הוא הפחד מתחושת חוסר הערך שעדיין, למרות הכל, מקננת בתוכם. בשלו מתקשים רבים להתמודד עם דחייה וכישלון, שכן אלה מבחינתם מהווים עדות לכך שמה שנאמר להם בילדותם מפי הוריהם או מפי דמויות סמכות אחרות הינו האמת – שאכן אינם טובים מספיק, אינם שווים דבר.

כל-עוד פחד זה מניע אותנו חלק ניכר ממחשבותינו, אף לגבי דברים פעוטים וחסרי משמעות, יעסוק בתרחיש הלא רצוי; בעיני רוחנו נראה עצמנו נכשלים והכאב שנחווה יהיה ממשי, כאילו האירוע המכאיב כבר התרחש. פחד זה מוביל להימנעות ממה שעלול לעורר את הכאב וההימנעות בתורה מעצימה את המחשבה שיש ממה לפחד, גורמת תסכול ותקיעות.

מה לעשות?

  • הלקאה עצמית בשל מעידה או כישלון ככלי לשיפור עצמי הינה אסטרטגיה מקובלת חברתית. אך במקום לסייע היא משפילה את רוחנו בדיוק כפי שקורה כאשר מישהו אחר עושה לנו זאת. במקום זאת ניתן להשתמש בביקורת עצמית נטולת שיפוטיות, כזו שתאפשר לנו לבחון בבהירות את המצב ותסייע לנו להשתפר להבא.
  • אסטרטגיה נפוצה נוספת היא להתכונן לגרוע ביותר, לאחריה, לפי האמור, נחוש הקלה, שכן כל דבר יהיה טוב ממה שדמיינו. בפועל גורם הדבר להתכווננות לקראת הגרוע ביותר באמצעות מחשבותינו, רגשותינו ותגובותינו. במקום זאת מומלץ למקד את תשומת הלב ברגע ההווה, המקום בו כל האפשרויות עדיין פתוחות, ולפעול ללא הפחדה עצמית לקראת התוצאה הרצויה.

מלחמה פנימית  מלחמה חיצונית

מתח מדיני על בסיס מתמשך יוצר סטרס, אך זה נובע לאו דווקא מהמצב המאיים עצמו אלא מתחושת הקורבנות המלווה בטיפוח שנאה כלפי הצד שכנגד, רגשות קשים שמכלים את האנרגיה הפנימית ופוגעים בבריאות. כאשר המלחמה הופכת לדפוס כל אדם עלול להפוך לאויב; הורינו, בני-זוגנו, ילדינו או עמיתים לעבודה, והמתח לעולם אינו מסתיים.

מה לעשות?

הבנת דפוס המלחמה שבתוכנו היא הבסיס לשלום אמיתי, לשחרור ממתח מכלה, לשלווה ולאושר; הצורך להציג עצמנו כטובים מאחרים, לכעוס, להתלונן, לשנוא, לנקום, לפגוע ולהוקיע, שבא לידי ביטוי על-בסיס יומיומי כלאחר יד – בכביש, בתור בסופר ומול האנשים החשובים לנו ביותר.

העיסוק העקר ב"מה יהיה אם/אם לא…?"

המחשבה שבכוחו של הישג או אדם כלשהו להפוך אותנו לשלמים ומאושרים מעוררת מתח רב, בשל החשש המתלווה לה שאותו הדבר לא יתגשם. רבים תולים את ישועתם בזוגיות ונתלים בקשרים הרסניים רק על-מנת שלא להישאר לבד. אחרים תולים את ישועתם בהשגת תואר, התקדמות בקריירה, ירידה במשקל, כניסה להריון או רכישת בית חדש.

מה לעשות?

  • האסטרטגיה המקובלת היא שימוש בשכנוע עצמי הגורס שדווקא התסריט הרצוי לנו הוא שיתממש, מה שנקרא 'חשיבה חיובית'. אך השכנוע העצמי לעולם אינו מחזיק מעמד לאורך זמן והמחשבות המכאיבות שבות ורודפות אותנו ברגעי השקט ובשעות הקטנות של הלילה.
  • ההבנה שאף אדם או אירוע אינו יכול להושיע אותנו ושקודם כל את עצמנו עלינו לשנות מתרחשת לאורך זמן, כאשר אנו מכירים בכך שאף הישג, מעולם, לא הביא אותנו למנוחה ולנחלה, ומבינים שדינם של הישגים עתידיים דומה. כשהתלות בהישג פוחתת לפתע הוא מתרחש ביתר קלות וההנאה ממנו מתעצמת שבעתיים.

התכחשות עצמית

מתח עצום נובע משיפוט והאשמה עצמית בשל בחירותינו, רגשותינו, שאיפותינו ורצונותינו האמיתיים, שנתפשים בעינינו כלא לגיטימיים ואף לא טבעיים, ומהפחד מה יחשוב מי שיגלה מי אנחנו באמת.

מה לעשות?

תרבותנו קובעת באופן נוקשה ועיוור כיצד צריך אדם להתנהג, מה עליו לחשוב ובמה עליו לעסוק בכדי להיחשב מקובל ומוצלח, וכאשר נכנע אדם למוסכמות אלה מבלי לבחון האם הן נכונות עבורו נוצר מתח רב וכעס שנובע מההתכחשות העצמית. רק כאשר אנו מוכנים להודות באמת בפה מלא ללא כיסוי וללא התנצלות – בהישגינו, ברגשותינו ובתשוקותינו – מתרחש השחרור.

כאשר הסטרס הופך להתמכרות ולחרדה

כאשר רגשותינו מודחקים ומוכחשים לאורך זמן מוכרחה הנפש לבטא את הרעל שהצטבר בתוכה באופן כלשהו. להלן כמה מאופני הביטוי הללו:

  • בריחה, שמהווה מעין התמכרות, להסחות דעת כגון עיסוק מוגזם בספורט, וורקוהוליזם, עיסוק יתר באינטרנט וברשתות חברתיות או התמכרות לקשרים רומנטיים חסרי תוחלת.
  • טיפול הורים בבעיות ילדיהם כבריחה מהתמודדות עם בעיותיהם, דבר שאינו נושא פרי מכיוון שהילד אך משקף להוריו את הרגש המוכחש שבתוכם. כשאינו יכול עוד לשאת את האנרגיה שעוטפת אותו מבטא זאת הילד באמצעות משחקי כוח מוגזמים, קשיים בתפקוד, זעם, דיכאון והפרעות חרדה.
  • כאשר אדם מבטל את צרכיו ורצונותיו על בסיס קבוע מול צורכיהם של אחרים יקנה לו הסימפטום הפיזי (הפרעות חרדה, מחלה) לגיטימציה מעוותת לעסוק בעצמו.
  • התמכרות כגון הפרעות אכילה, שתיה, סמים וכד', יוצרת כאב רב אך בה בעת מאפשרת לנו שלא לחשוב על מה שמכאיב לנו ומפחיד אותנו באמת.

בכוחה של הכרות עם הדפוסים שתוארו לעיל ושינויים להביא למהפך בחייו של כל אדם שמוכן לכך.

13 תגובות
  1. שלומית

    פשוט מקסים וכל כך נכון והכי חשוב נותן תקווה!!

  2. לוסי

    היי שרון איך את יודעת תמיד לדייק ןלהגיד את הדברים הנכונים ישר כח לוסי

    • דנה

      מה רע בלהתקדם?להרזות?להשיג תואר ובטח להיכנס להריון??לפעמים הסטרס שם לנו פילפל בתחת לעשות דברים ומה שמניתי אלו דברים חיוביים..אולי זה לא יביא לנו את השלום אבל הם אחלה הישגים.גם סטרס הוא אנרגיה..תלוי באיזה מינון..

  3. צח שלמה

    מדהים כמה שזה נכון

  4. bruria

    i like it very much
    specificly the part about the war unfortunatly i agree that we have this constant war in ourself .

    • שרון שחף

      תודה ברוריה, אכן, המלחמה היא קודם כל בתוכנו, אבל מה שטוב שהיא דפוס תרבותי שניתן לשנותו 🙂

  5. הדס מור

    שלום לך שרון, אני רוצה להודות לך על המאמרים הכל כך נוגעים ומדוייקים ..יישר כח

  6. ADINA

    תמיד טוב לשנן וללמוד על התמודדות עם האתגרים של החיים.נחמד לעקוב אחרי החומרים שאת מפרסמת.
    שבת שלום ותודה

  7. שולמית

    אהבתי את הכתוב המשלב מידע מוכר עם הכוונה למודעות,שיפור החשיבה והערך העצמי.
    תודה.

השארת תגובה