אם הגעת לכאן קרוב לוודאי שהחיים שלך לא נראים כפי שאת רוצה, ואת לא ממש מאושרת ושמחה.
יכול להיות שאת חושבת שזה בגלל הנסיבות.
את לא מצליחה ליצור את הזוגיות שאת רוצה, לא מצליחה לרדת במשקל, התפקיד בעבודה משעמם, בעלך מעצבן, הגרוש הורס לך את החיים, ובמקום ליהנות מהילדים הם עולים לך על העצבים.
ויכול להיות שאת כבר מבינה שהבעיה היא לא בנסיבות, כי במהלך השנים גילית שלא משנה מה את משיגה, אחרי זמן קצר את שוב אומללה.
או שאת רק בת 20 ולמרות שהעתיד פרוש בפניך את מרגישה ריקנות עצומה, ויותר מכל חוששת לנסות ולהיכשל.
לא במקרה את מרגישה כך…
ואני יכולה להבטיח לך שזה לא בגלל הנסיבות.
רווקות, למשל, תמיד מתפלאות למה הן שוב מתוסכלות זמן קצר לאחר שמצאו זוגיות. הן הרי היו כל-כך משוכנעות שאחרי שזה יקרה הכול יתגמד והן יהיו מאושרות.
האומללות היא למעשה נחלת הכלל בתרבות המודרנית, משהו שכולנו יוצרים ומנציחים באמצעות 3 דברים:
* דפוסי חשיבה מונעי פחד
* התייחסות שגויה לרגש
* דפוסי התנהגות הרסניים
בואו נפרט קצת על כל אחד מהם:
1) דפוסי חשיבה מונעי פחד שולטים כיום בחשיבה של כולנו ויש להם עוצמה אדירה. מהותם צער וחרטה על העבר, פחד מהעתיד והתנגדות לקיים ("איך בכלל הגעתי למצב הזה???", "זה ממש לא מה שדמיינתי בשלב הזה!").
דרך ההתמודדות שלנו עם הרגשות הקשים שיוצרת החשיבה מונעת הפחד היא באמצעות רציונליזציה – ניסיון להסביר לעצמנו למה בסך הכול מצבנו טוב ולשכנע את עצמנו שהכול עומד להסתדר (או לבקש מאחרים שישכנעו אותנו בכך), או באמצעות בריחה – כיום כולנו מכורים למסכים שממסכים את מחשבותינו ורגשותינו, ורבים זקוקים גם לסמים, אלכוהול או כדורים.
2) התייחסות שגויה לרגש – מדברים המון על לגיטימציה לרגש, אבל כשאומרים לגיטימציה לרגש כמעט תמיד מתייחסים למה שאני קוראת "דרמה רגשית", הדבר ההרסני ביותר שניתן לעשות!
במקום לתת לגיטימציה לרגש טבעי, אנשים נוטים להכחיש רגשות שמציירים אותם חלשים, כגון עלבון, קנאה וכעס.
"אני לא כועסת, אני מרחמת עליו". נשמע מוכר?
לעומת זאת, דרמה רגשית זוכה להוקרה פשוט משום שהיא מחזקת. אם אומר על בן-זוג שנפרד ממני שהוא חרא ואפס ושאני בכלל לא מבינה מה עשיתי איתו, ארגיש לרגע ש"החזרתי לו".
אך למרות שהדרמה הרגשית מקנה תחושת הקלה ועליונות לרגע קט, מאחורי הקלעים היא מעצימה פי עשרות מונים את האומללות, את האנרגיה השלילית שבתוכנו (שמושכת לחיינו עוד אירועים לא נעימים ואנשים פוגעניים) ואת תחושת חוסר הערך.
3) דפוסי התנהגות הרסניים נובעים מחוסר שליטה שמקורה בפחד וברגשות קשים. מהותה השגת סיפוק והקלה מיידים על-אף מחיר עתידי שאנו עלולים לשלם.
יש לכך המון דוגמאות:
* לוותר לילד תמורת דקה נוספת של שקט.
* "להחליק" על משהו שמפריע לך מתוך חשש מהתוצאה.
* להיפגש עם גבר שלא מוכן להתחייב כדי ליהנות מסקס ונחמה רגעית, או עם חברה שמאכזבת שוב ושוב משום שאת חוששת להיות לבד.
* לפצוח שוב בדיאטה נוקשה שאולי תעזור לך לרדת מהר, אך כפי שאת כבר יודעת, גם תיגמר שוב בזלילה.
ואם כל מה שניסית עד כה לא פתר את שורש הבעיה זה לא מקרי.
עד שלא תעשי שינוי יסודי בשלושת החזיתות שהזכרתי לעיל, שום דבר שתשיגי לא יביא אותך למנוחה ולנחלה.
אז מה עושים???
בדרך כלל שמדברים על טיפול עומק מתייחסים לטיפול פסיכולוגי ממושך. אבל כל מי שניסה זאת יודע שטיפול כזה מספק תמיכה והקלה אך לא כלים מעשיים.
וכל השיטות שאומרות להסתכל רק על החיובי נשמעות מצוין, אך הן לא מטפלות בגורמים העמוקים לבעיה ולאורך זמן השינוי אינו מחזיק מעמד.
האמת היא שלא צריך לשבת שנים בטיפול או לחיות במאמץ מתמיד. צריך פשוט לקבל את הכלים הנכונים וליישמם.
אז אם את מרגישה שהחיים שלך ממש לא במקום שהיית רוצה, שבמקום ליהנות את רוב הזמן כועסת, עצובה ואומללה, לחצי כאן עכשיו וגלי את התשובה…
שלך,
שרון
מיועד לגברים ונשים כאחת!
השארת תגובה