מודעות עצמית

המילים הבאות הן חלק ממשהו שכתבתי על עצמי רק ב-2008: "כולם שונאים אותי ומרגישים חרא לידי, אני ביקורתית, רעה ומגעילה,

אומרים שלסלוח זה קשה, שזה דורש גדלות נפש, שאפשר לסלוח אבל לא לשכוח. למה בעצם לסלוח למישהו שפגע בי, שעשה

תגובתיות יתר, אותה ניתן לכנות לעיתים גם 'שלשול מילולי', הינה אחד מגוזלי האנרגיה ומלהיטי המריבה הבולטים בחברתנו. היא מושרשת תרבותית,

אני מוכרחה להודות שכמי שאין לה נגיעה משפחתית לשואה מעולם לא הצלחתי להרגיש באמת ומבפנים את המשמעות של יום זה.

אני פוגשת אנשים רבים הפונים מתוך מצוקה ורצון לשינוי, אך כשהם מתחילים לתאר את חייהם התסריט הבא חוזר שוב ושוב: