תחושת הסטרס שחווים רובנו אינה, כפי שנהוג לחשוב, פועל יוצא של החיים בעידן המודרני, אלא של הגישה השלילית והביקורתית שלנו לעצמנו, לחיינו ולאנשים אחרים, שגורמת לא רק למתח מיותר אלא גם לתחושת אומללות כמעט מתמדת ולחוסר איזון רגשי.
היום אציג בפניכם עשרה כללים שיאפשרו לכם להשתחרר מהסטרס ולהיות הרבה יותר שלווים ומאושרים.
1. וותרו על הרכילות לרכל והפסיקו לדוש במה שמפריע לכם
רבים בימינו נוהגים "להוציא קיטור" או "לפרוק". אני שמה מושגים אלה במרכאות כי חוץ מפורקן רגעי, אופן ביטוי זה אינו משחרר דבר. להפך, המילים הקשות בהן אנו משתמשים בעת שיחה כזו, האינטונציה הבכיינית והמאשימה, התלונה והרחמים העצמיים – רק מעצימים ומנציחים את האומללות.
זה לא שצריך לשמור הכול בפנים עד שתתפוצצו. אבל בניגוד ל"פריקה" המזיקה, שיתוף בריא יעשה עם מספר מצומצם של אנשים, ללא אינטונציה דרמטית, האשמה עיוורת שאינה לוקחת בחשבון את חלקנו במצב, מילים בוטות והנחות מוגזמות על עתיד שחור משחור.
ואם יש משהו שדורש שינוי – עשו כל שביכולתכם כדי לשנותו, הביאו קבלה למצב (כלומר, הפסיקו להתלונן עליו), או הרחיקו את עצמכם מהסיטואציה.
2. הפסיקו להזין את הבכי
אותו פורקן מילולי בא לידי ביטוי לא אחת בהתקפים שנדמים כבלתי נשלטים של בכי. מאחורי כל בכי ממושך מסתתרת קינה עצובה ודרמטית, שמהותה רחמים עצמיים, אותה אנו מבטאים בקול רם או מריצים בראשנו ללא הפסקה, והיא שגורמת לו להיות "בלתי נשלט".
אף שבכי הוא ביטוי טבעי לרגש, הדרמה המסתתרת מאחורי הבכי המתמשך רק מעצימה את הייאוש ואת האומללות.
3. תרגלו מדיטציה
מדיטציה היא האופן היעיל ביותר למצוא שלווה ולהשקיט את החשיבה.
החלו בקטן – מדי פעם במהלך היום הפנו לרגע את מלוא תשומת לבכם לנשימה, למראות או לקולות שסביבכם.
פעם ביום הקדישו זמן לתרגול מרוכז של כחמש דקות (ניתן גם יותר אך עבור רובנו חמש דקות מדי יום הן אתגר רציני). בעת התרגול שבו במקום שקט ונעים, בתנוחה נינוחה, בעיניים פקוחות או עצומות והתמקדו בתחושות הגוף, במראות ובקולות שסביבכם, או בנשימה. אל תנסו שלא לחשוב במשך חמש דקות, זו תהיה מלחמה מיותרת. אך שמרו על ערנות, וכשאתם שמים לב שנסחפתם במחשבות, שובו להתמקד בנשימה ובמה שסביבכם.
4. צאו מהמסך
ההתמכרות למסכים היא אחד הדברים החמורים ביותר שקורים כיום. הפעילות ההרסנית הנ"ל מאפשרת לנו לברוח ממחשבותינו ומרגשותינו, אך אלו אינם נעלמים אלא ממשיכים לפגוע בנו מאחורי הקלעים. היא גורמת לחוסר שקט, לקנאה באחרים, להפרעות קשב, לחוסר קשב לאחרים ולהתמכרות.
אין טעם להשקיע בתרגול מדיטציה ואחר-כך לבלות שעות במסך. וכמובן, אם יש לכם ילדים, עזרו להם באמצעות דוגמה אישית, ושימו להם גבולות בנושא.
5. וותרו על שיפוט עצמי
שיפוט עצמי הרסני, בניגוד לביקורת עצמית בונה, הוא הציפיה הלא ראלית שתמיד נחשוב "נכון", נרגיש "נכון", נגיב "נכון", ונתנהג כמו רובוטים מושלמים שלעולם אינם טועים, והוקעה עצמית בוטה בכל פעם שזה לא קורה.
הסטנדרט שאנו מעמידים לעצמנו אינו מציאותי, אך זה לא מפריע לנו להמשיך לבַכות על כך שרק אצלנו זה ככה ושהמצב של כ-ו-ל-ם הרבה יותר טוב משלנו, בעודנו מתעלמים באופן מופגן מהעובדות.
6. למדו להאזין למחשבותיכם
כשתלמדו להאזין למחשבותיכם תגלו שרוב הזמן הן מבַכות על מה שקרה בעבר, כועסות ומאשימות. מציירות תסריטים מעוררי אימה ומייאשים על העתיד, או מתלוננת על המצב הנוכחי. כשאתם שמים לב לכך אל תבהלו. במקום זאת ציינו בפני עצמכם: "הנה אני שוב מתלונן/מתבכיין/מאשים" ואז הפנו את תשומת לבכם לרגע ההוה והתמקדו בנשימה, במראות או בקולות שסביבכם לרגע.
לא ניתן לשלוט בחשיבה ולבחור מחשבות חיוביות בלבד, אך ניתן לוותר על ההאשמה והתלונה, וללמוד להשיב את תשומת לבנו בעקביות לרגע ההווה.
7. עבדו והביאו קבלה למה שאתם עושים
אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לא לעבוד מה טוב. אך רבים מאלו שיושבים בבית ולא עושים כלום מרשים לעצמם לא לעבוד למרות שזה בא על חשבון אחרים (בדרך כלל הוריהם) שמשלמים את המחיר.
הם לא מוכנים ללכלך את ידיהם בעבודה "בזויה", אך גם כשהם מוצאים עבודה ראויה הם אינם מסוגלים להתמיד בה או להפיק ממנה סיפוק, שכן הם מצפים שהעבודה תמלא את הרייקנות שבתוכם ותגרום להם להרגיש בעלי ערך.
לכן, אם אינכם יודעים מה בדיוק אתם רוצים, בחרו בעבודה הטובה ביותר הזמינה עבורכם כרגע, ותרגלו עשייה מתוך קבלה. כלומר, ללא תלונה.
8. עשו פעילות גופנית
פעילות גופנית משחררת מתחים נפשיים וכאבים פיזיים, מעלה את החיוניות ושומרת על הבריאות. עשו מה שאתם יכולים וכמה שאתם יכולים (כדי להתמיד לאורך זמן לא כדאי להגזים). ואם אינכם נהנים מהפעילות עצמה, התמקדו בתחושה הטובה שנותרת אחריה.
9. קראו
קריאת ספרים היא פעילות בריאה ומועילה ביותר. היא יוצרת שקט, מפתחת את יכולת הריכוז, את עולם הדימיון, את החשיבה, ואת יכולות הניסוח והביטוי.
10. שחררו יחסים הרסניים
יחסים הרסניים גורמים לנו לחיות בתחושת תסכול ובאומללות מתמדת. וכשאנו אובססיביים לגבי אדם אחר איננו מסוגלים ליהנות מדבר מלבדו.
לכן כדאי לזכור,
* אם אתם רבים עם מישהו כבר שנים והוא עדיין לא השתנה – או שאינו מעוניין או שאינו מסוגל להשתנות.
* כל מערכת יחסים שכרוכה בוויתור ובפשרה תגרום לכאב עצום ולטלטלה רגשית בלתי פוסקת.
* ואם אתם הורים, קחו אחריות על העובדה שמצבכם הנפשי המעורער גורם נזק חמור לילדיכם.
במקום לספר לעצמכם שהדבר הכי גרוע הוא לחיות ללא זוגיות, החלו להבחין במחיר שאתם משלמים יום-יום, שעה-שעה בשם הזוגיות.
-:-
על הספר 100% בחירה…
על האימון הרגשי…
השארת תגובה