האם אתם מוכנים להתעורר?

Awakeningהתעוררות היא ההכרה בטירוף של החשיבה האנושית. תחילת ההבנה ששורש כל הבעיות מהן סובל המין האנושי מקורן בצורת החשיבה התרבותית, ושאולי אפשר גם אחרת.

אם תסתכלו בתוככם וסביבכם תוכלו להבחין בכאב שהגיע לממדי שיא ומופיע כיום כבר בילדים קטנים. רובנו המוחלט מונע על-ידי רגשות קשים שיוצרת ההזדהות עם החשיבה; כעס, צער וחרטה על העבר, פחד מן העתיד ותחושה של חוסר סיפוק מן הקורה בחיינו כעת.

אחד האירועים המשמעותיים ביותר שקרו לי היתה טעות שהבהירה לי עד כמה הזויות מחשבותיי – באחד הימים, לפני מספר שנים, הסקתי שהבטחה שניתנה לי הופרה ואת מקומי עומד למלא מישהו אחר. זעם רב התעורר בי על נותן ההבטחה ואליו התלוותה תחושת פגיעה עמוקה. במשך מספר ימים דנתי בכך ביני לבין עצמי והחלטתי, למרות הכל, לסלוח. חלפו עוד מספר ימים ובכדי לנקות את האוירה שנותרה טעונה בינינו החלטתי לספר לנותן ההבטחה מדוע כעסתי עליו ועל כך שכבר סלחתי. משהבנתי שכל מערך האירועים שבניתי בדימיוני מקורו בטעות שהתבססה על אימייל שנשלח שנה קודם לכן ולא היה לו כל קשר עם אירועי ההווה, הזדעזעתי עמוקות. כלומר, אני כעסתי ומחלתי על דבר שמעולם לא קרה.

הנטייה להניח שאנו יודעים מה השני חושב, מתכוון או מרגיש מושרשת תרבותית. אנחנו מניחים הנחות כלאחר-יד, אך הרגשות המכאיבים שמתעוררים בעקבותיהן אמיתיים לגמרי, בדיוק כאילו התרחש הדבר באמת.

בבסיסה של ההתעוררות ההבנה שחלק גדול מן הזמן אנו רואים את העולם כפי שאנורקסיות רואות את גופן – ראייה מעוותת הנובעת מכאב העבר אותו אנו משליכים בעיוורון על העתיד בעודנו צופים פגיעה וכאב, כזו שאין לה הרבה במשותף עם העובדות העומדות לנגד עינינו.

האם אתם מתחילים להתעורר?
התעוררות אינה משהו שניתן להשיג אם אינכם מוכנים לכך מבפנים. כיצד תדעו אם אתם מוכנים? אין לכך תשובה 'על-פי הספר' אבל ישנם מספר סימנים:

  • כאשר אתם מתחילים להתעורר אתם הופכים מודעים לכך שדברים אינם קורים לכם במקרה (תגובה של אנשים כלפיכם, אירועים שחוזרים ונשנים בחייכם וכד')
  • אתם מזהים 'בעיות' אצלכם ולא רק אצל אלו שמולכם, ומבינים שבכדי ליצור שינוי מהותי בחייכם קודם כל עליכם להשתנות בעצמכם
  • על-אף הרצון להשיג יעדים ומטרות, אתם מבינים שלא השגת המטרה לבדה (זוגיות, כסף או התפקיד הנכסף בעבודה) תביא לכם את האושר, אלא קודם כל שינוי במצבכם הפנימי
  • אתם מסוגלים להקשיב לקולכם הפנימי מעבר למוסכמות החברתיות ולדבריהם של דמויות סמכות
  • אין לכם גורו ואינכם נשענים על דרך התנהגות הדורשת מכם ציות עיוור ללא הבנה
  • אתם מזהים את דפוס המאבק והמלחמה בחייכם ומבינים שיש לכך מחיר
  • אתם מתחילים לזהות את 'הסרטים' שיוצרת החשיבה ועל-אף שהם עדיין משפיעים עליכם רגשית כבר אינכם מאמינים להם לגמרי
  • אתם מבינים שעל-אף החשש להכיר באמת, דברים לא יעלמו באמצעות הכחשה והדחקה
  • אתם מפסיקים לצפות שהעולם יתאים את עצמו אליכם ומתחילים לפעול בשיתוף פעולה עם נסיבות חייכם במקום לכלות זמן ואנרגיה בלהתנגד להן
  • אתם מבינים שלא משנה כמה רחוק תברחו, מעצמכם לא תצליחו להימלט

רבים מהילדים של היום נולדים 'ערים' יותר – הם בעלי מודעות גבוהה, רגישים, חכמים ובעלי אינטואיציה מפותחת. יש להם הכרה בערך העצמי המולד והם אינם מוכנים לתת כבוד באופן אוטומטי למי שאינו נותן זאת להם. בתגובותיהם הקיצוניות למעשינו הם מנסים להכריח אותנו לבחון את מה שאנחנו יוצרים.

שלושת אבני היסוד של חיים ערים
למושגים הנרדפים 'התעוררות', 'מודעות' או 'חיים ערים' עשויות להיות פרשנויות רבות, רוחניות ברובן. אך דווקא ההיבט הגשמי, היומיומי של אלה הוא שהכרחי לחיים של אושר ובחירה.

בדרך כלל כאשר מישהו אומר "אני מאוד מודע לעצמי" כוונתו "אני בוחן את עצמי תחת זכוכית מגדלת ושופט את עצמי בחומרה חסרת פרופורציה על שגיאותיי". אך בעוד היבט חשוב של המודעות הוא היכולת להביט בעצמי מהצד, אין בה שיפוטיות מכאיבה וחסרת תועלת.

לחיים מודעים וערים שלושה מאפיינים עיקריים:

בהירות
כשאנו מתחילים להתעורר אנו חשים כאילו מישהו הסיר מעל עינינו משקפיים כהים שעיוותו את ראייתנו. אנחנו מזהים את הכאב והטירוף שסביבנו ומבינים שהם, ולא מה שנקרא רוע, אחראים לכל מעשי הפגיעה של בני האדם זה בזה, בסביבתם ובצורות חיים אחרות, ומסוגלים להכיר בכך שגם אנחנו פגענו ועדיין פוגעים באחרים מאותו מקום של מיקוד בעצמנו, בתסכולינו ובמכאובינו.

בטרם אנו מבינים עד כמה עמוק חוסר המודעות האנושי אנו מצפים מכל אדם לפעול באופן שקול והגיוני ורואים זאת כפגיעה אישית כאשר הוא אינו עומד במילתו, משתמש נגדנו במשהו אישי או ממשיך לפגוע בנו על-אף בקשות חוזרות ונשנות מצידנו שיפסיק. אך כשאדם לא מודע מבטיח ברגע של בהירות שלא יחזור עוד על מעשיו הפוגעניים זה בדיוק כפי שגבר מכה מבטיח לאשתו שלעולם לא יכה אותה שוב.

בין הסממנים להתנהגות לא מודעת: טיעונים חסרי היגיון המוצגים בצורה מוגזמת שאינה נאמנה לאמת בשעת כעס, התייחסות לאירועים שקרו בעבר וכביכול נסלחו וקישורם בדרך מעוותת לקורה בהווה, היאחזות הפרט בצדקתו והאשמת האחר/הנסיבות ללא הבחנה, ביקורת כלפי האחר על מעשים בהם הוא נוקט בעצמו, חוסר נכונות להכיר בתוצאות מעשיו או התגוננות מוגזמת המופיעה לעיתים עוד בטרם נאמרה מילת ביקורת ותחושה מתמדת ש"כולם נגדי", כך שכל מעשה מהווה עדות ניצחת לכך. גם אם ברגע נדיר יכיר אדם לא מודע באחריותו או בטעויותיו, לא ירחק הרגע בו ישוב להכחישן.

כאשר אנו מתעוררים ומכירים בחוסר המודעות האנושי ובכך שאדם לא מודע אינו מסוגל לשלוט ברגשותיו ובתגובותיו אף אם ירצה בכך מתעוררת חמלה, ובמקום להוסיף לכלות אנרגיה בניסיון לגרום לאדם שכזה להבין את טעותו אנחנו מתמקדים בהצבת גבולות במקום הנדרש.

אוטונומיה
אוטונומיה או הנעה פנימית היא ההבנה שכל אדם או תורה שהמסר שלהם הוא שאנחנו לא צודקים/לא נכונים/לא יודעים/פגומים או מקולקלים, הם כלי של תדר הפחד והשליטה, גם אם באופן בלתי מודע.

אוטונומיה המתעוררת באדם תגרום לו להטיל ספק בכל דבר שנאמר בטרם יבינוֹ ויקבלוֹ בעצמו, גם אם אמר זאת בעל מקצוע הנושא תארים רבים, המומחה שהופיע אתמול בטלוויזיה החברה הנשואה או החבר העשיר. אוטונומיה משמעה להבין מבפנים במקום לשנן, להפוך לשלכם במקום לצטט. היא היכולת לחשוב באופן עצמאי ללא תלות בדבר ולהוות סמכות לעצמנו.

היבט נוסף של התעוררות האוטונומיה הוא מתן לגיטימציה לידיעה הפנימית שתמיד קיימת בנו אך כמעט לעולם איננו מקשיבים לה. הידיעה מי אנחנו, מה נכון עבורנו ומה אנו רוצים באמת. "מה את יודעת?" אני שואלת את אחת מלקוחותיי, "אני יודעת שיש לחיי משמעות," "יודעת שיש מישהו ששומר," "יודעת שקיים בן הזוג שאני רוצה פשוט כי אני קיימת." לא ניתן להסביר ידיעה שכזו באופן רציונלי, היא פשוט קיימת. הרבה אנשים יודעים שהם יותר מהגלוי על-פני השטח, ולמרות שאינם יודעים מה בדיוק הידיעה הפנימית עולה בהם שוב ושוב, בטרם מתערבת החשיבה, גורמת להם להטיל בכך ספק ושולחת אותם לחפש פתרון בנסיבות, בעוד הצלחה או הישג.

ניתן היה לחשוב שאוטונומיה עלולה להוביל לאנרכיה ולכאוס, מצב בו כל אחד עושה כראות עיניו וחושב על טובתו בלבד. אך אם תבחנו זאת תוכלו לראות שבמובנים רבים זהו דווקא המצב הנוכחי. כאשר קיימת בהירות מבחין אדם בקשר שבין מעשה לתוצאותיו ויכול לזהות כיצד פגיעה בסובבים גורמת, בסופו של דבר, לפגיעה גם בעצמו. זהו מנגנון הוויסות של הטבע המאפשר לכל צורות החיים, מלבד בני האדם, להתקיים זו לצד זו בהרמוניה.

אחריות אישית
אחריות אישית היא בלבה של יצירת מציאות מודעת ומשמעה העובדה שאנו יוצרים כל היבט והיבט במציאות של חיינו – את האנשים שסביבנו, את תגובתם אלינו, את האירועים שאנו חווים, את מה שאנו מגשימים ואת מה שאיננו מצליחים להגשים. הכל יצירה שלנו.

נכון, יצירה שחלקה המכריע אינו מודע אך עדיין יצירה, ומשום כך, בכוחנו לשנותה משנלמד להביט סביבנו ללא שיפוט וללא חשש, להכיר בעובדות, להקשיב למחשבותינו ולרחשי לבנו ולבחון בכנות את הקשר שבין סיבה לתוצאה, את חלקנו בכל דבר שקורה.

המפתח ליצירה מודעת של מציאות חיינו נעוץ בתשובה לשאלה עליה ביכולתנו לענות לעצמנו תמיד ובכל מצב, לא משנה עד כמה נראה שהנסיבות מקריות ושהאדם שמולנו הוא האשם: "איך אני יצרתי זאת?" מה בהתנהגותי, בתגובותיי, בציפיותיי, ביחסי לעצמי ובאנרגיה שבתוכי הביא לי את התוצאות שאני חווה, לטוב ולרע.

שינוי מהותי ופשוט
אמונה תרבותית המושרשת עמוק היא האמונה בדרך הקשה. תוכלו לשמוע אמונה זו מסתתרת מאחורי משפטים כגון: "מה שבא בקלות הולך בקלות", "אם לא התאמצתי זה לא נחשב" או "להיות אדם רוחני זו עבודה קשה". ישנה האדרה תרבותית של הקושי והסבל.

חיזוק עצמי נובע גם מלהיות בעייתי או 'מורכב'. הבחינו אם הצהרה כגון "הבעיה שלי עמוקה, הוקוס פוקוס לא יפתור אותה" מעוררת בכם מעין תחושת עליונות מעודנת. התייחסות שכזו לעצמנו מאפשרת לנו 'לקנות' עוד זמן בטרם נוותר על דפוסי ההתנהגות עליהם אנו מתלוננים בעודנו מפיקים מהם רווח.

כאשר אנו מתעוררים דברים מתחילים לקרות בחיינו בקלות וללא מאמץ; מכשולים שנראו קודם לכן בלתי עבירים מתמוססים בן-רגע, אירועים מכאיבים מעברנו הופכים לסיפור נושן, דפוסים אישיים משתנים, וכעס שאולי לא הרפה במשך שנים נעלם לפתע כאשר אנו מבינים את המחיר שאנחנו משלמים עליו. השינוי שמתרחש הוא מהותי, עמוק, בלתי הפיך ובעיקר – פשוט וקל. הוא אינו מלווה בצורך להילחם כל החיים בכדי לשמר את התוצאה, "לעבוד על עצמנו" או לחיות תחת משטר קפדני ומתיש.

עם זאת, באופן טבעי בכל תהליך שינוי מתקיים פינג-פונג בו הדפוס הישן והמוכר כמו מתעורר לתחייה ונראה לרגע כאילו כל מה שלמדנו אבד ונשכח. המודעות שמתעוררת עדיין לא התבססה ועליה להתחזק כפי שמתחזק שריר שמעולם לא הפעלנו קודם לכן; תחילה אנו שמים לב להשפעת מילותינו ומעשינו לאחר ההתרחשות, לאחר מכן בעת ההתרחשות ולבסוף – בטרם אנו מגיבים או פועלים. ואז יש לנו בחירה אמיתית.

-:-

book frontבמשך הזמן הפך המאמר לפרק בספרי "100% בחירה – האמת על יצירת המציאות האישית"
לפרטים נוספים על הספר לחצו כאן…

8 תגובות בנושא האם אתם מוכנים להתעורר?

  1. מאת דנה‏:

    לפעמים הרצון להילחם ב'סרטים' מוביל לסוג של עיוורון למה שקורה באמת,
    מסתבר לפעמים שגם בחלקם יש מן האמת 

    • מאת שרון שחף‏:

      אני תמיד נגד מלחמה.
      כל מה שמדובר כאן זה על אי-מאמץ ואי-מלחמה
      ונכון, כשאין 'סרטים' לא תמיד המציאות מושלמת ולא כל דבר רע זה 'סרט' (אבל המון כן..)

  2. מאת השלילי שבמודעות‏:

    מהניסיון שלי דווקא ככל שיש יותר מודעות ויותר מנתחים וחושבים על המעשים, כך נוצרות יותר מחשבות שליליות. המסקנה שלי מכל זה היא פשוט להפסיק לחשוב על דברים ופשוט לזרום. במיוחד בגלל הנטייה של אנשים לראות את עצמם בצורה יותר שלילית מהמציאות.

    • מאת שרון שחף‏:

      תודה על השיתוף!
      מאוד נוגד את ההבנה שלי לגבי איך דברים עובדים במציאות, אבל אני מכבדת כל גישה שעובדת לאדם.
      כל טוב!

  3. מאת לוסי‏:

    תודה וחג שמח

  4. מאת רוני פרוסט‏:

    שלום שרון
    תודה על יכולתך לבטא ברור כ"כ את כל מה שאני חיה: התפישה בכללה, וההתנהלות מול האתגרים המגיעים לפתחי. קודם כל החלטתי לשתף את ילדי, במה שהם רואים ,אך לא שומעים ממני במילים. חג שמח , מכל הלב, רוני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *