איך להתגבר על פחד קהל?

כמאמנת אני פוגשת לא אחת מנהלים הנדרשים להעביר פרזנטציות במסגרת עבודתם שמוצאים את עצמם לחוצים מכך שבועות מראש, מתוחים בעת הגשת הפרזנטציה, חוששים לטעות או לא לדעת תשובה לשאלה ורק מחכים שזה יגמר.

נושא זה מוכר לי היטב. במהלך לימודי התואר השני רבתי עם חברה טובה מכיון שלא הסכמתי להעביר מצגת שהכינה הקבוצה בה היינו חברות, והיא כעסה על שעליה לעשות את זה שוב.

ופעם עזבתי עבודה בגלל שהיה עלי להעביר מצגת לצוות של כ-6 איש, עמיתים לעבודה, על נושא לבחירתי.

טוב… אני קצת מגזימה. עזבתי את העבודה ללא קשר, אבל עלי להודות שנשמתי לרווחה על שזה קרה עוד לפני שהגיע התור שלי להציג.

עם זאת, במהלך הכשרתי כמאמנת, מעט לאחר מכן, גיליתי שלא רק שיש לי יכולת להעביר מסר בצורה עוצמתית מול קהל, אלא שבמעמדים מסוימים האימפקט שלי הוא יוצא דופן.

זה קרה בקורסי האימון והמנהיגות שעברתי במסגרת בית הספר לאימון CTI. שם היו כמה תרגילים ומשימות שבהם היה עלינו להציג את דברים שונים, כגון פרויקט בתחום המנהיגות שבחרנו ליישם לאחר תום הקורס, מול משתתפי ומנחי הקורס.

מה שהיה שונה שם זה שהיה לי חיבור עמוק לנושא, וכשדיברתי זה היה כאילו כוח גדול ממני זורם מתוכי בעוצמה. עוצמה שהורגשה בתוכי והשתקפה בתגובות המאזינים כלפי.

בהמשך הדרך העברתי מספר סדנאות לעסקים ולקהל הרחב, מחלקן נהניתי יותר ומחלקן פחות, ולאחר מספר שנים, במהלך קורס ליווי עסקי בו השתתפתי, למדנו להעביר סדנה שבסופה מעמד מכירה.

עשיתי זאת מספר פעמים אף שלא התחברתי לכך ולא נהניתי מכך, ובכך נסתם הגולל על עמידתי מול קהל למספר לא מבוטל של שנים.

באמצעות ניסיוני האישי ועבודה עם מתאמנים על הנושא, למדתי מספר דברים שיכולים לסייע לכל אחד ואחת להפוך לדוברים נינוחים וטובים יותר בהם אשתף אתכם היום.

1. חשבו מה המטרה שלכם

האם המצגת שעליכם להעביר היא מטלה שאתם רוצים לצלוח או משהו שחשוב לכם ומעורר בכם השראה?

האם המטרה היא פשוט לבטא בלי לחץ את מה שתכננתם?

או אולי גם לעניין את הקהל? לרתום אותו לרעיון המוצג?

האם חשוב לכם לשתף את הקהל בשיח? להיות עמם באינטראקציה?

לא כל המטרות זהות.

לצלוח מצגת בלי לחץ מיותר זה עניין אחר מליצור עניין בקהל ולרתום את המאזינים לרעיון.

לכן, לפני שאתם ניגשים להתמודד עם חרדת הקהל שלכם, וודאו מהי מטרתכם.

2. שימו את המאזינים במרכז תשומת לבכם

ברגע שהפוקוס שלכם הוא על הדימוי שלכם בעיני אחרים, והשאלות שאתם שואלים את עצמכם הן כדוגמת: "האם אני טוב/ה מספיק?", "מה יחשבו עלי?" או "מה יהיה אם אתקע או אטעה?" אתם בכיוון שיסב לכם רק מתח ודאגה.

הצעד הראשון לשחרור המתח והדאגה הוא להעביר את הפוקוס אל הקהל באמצעות שאלות כגון: "מה הם צריכים ממני?", "מה חשוב לי שהם יבינו?", "כיצד אני יכולה לעזור להם היום?", ו"האם דבריי מועברים בצורה שיהיה להם קל להבין ולהתחבר לנושא?"

אנשים, מטבע הדברים, יתעסקו מעט מאוד בעד כמה טובים הייתם לפני שישובו להתעסק בענייניהם, ואם תתנו להם ערך, הסיכוי שהם יתעסקו בכך יתגמד פלאים.

3. התייחסו בטבעיות לטעויות ולתקיעות

כאשר אתם נתקעים או טועים, במקום לעשות מזה עניין אתם יכולים פשוט לומר, "אופס, טעיתי", או "תנו לי רגע לסדר את המחשבות"

4. זכרו שדווקא הרדיפה אחר שלמות מהווה את האויב הגדול ביותר שלכם

כאשר עיקר המיקוד הוא באיך אראה, הרשות לסטייה, ולו הקלה ביותר, מהופעה מושלמת אינה קיימת. ואם אין מקום לאי-מושלמות אנושית, נחיה תמיד בפחד.

אם הקול ירעד לרגע, זה יהיה סוף העולם.

ואם מילה תברח, זה יהווה כישלון.

אבל הרף העל-אנושי הזה אינו טבעי ואינו הכרחי על מנת להעביר מצגת מוצלחת. זה לא מה שחשוב לקהל שלכם והם לא אלה שבוחנים אתכם בדקדקנות כזו.

5. עשו רפריימינג למתח שלפני

הפרשנות שלכם היא שהופכת את המתח שלפני לטוב או רע.

דפיקות לב וקול רועד יכולים להיות גם סימן להתרגשות. ולפעמים דווקא כשהם נעלמים, הריגוש והסיפוק שבלצלוח את האתגר נעלמים גם הם.

6. נרמלו את הרתיעה שלכם מכך

הרתיעה מהגעתו הצפויה של האירוע גם היא טבעית, אף שאינה נעימה.

הצעד הראשון שיסייע להפחית אותה הוא קבלת עובדת קיומה.

אם אני מתעקשת שזה ממש לא אמור להזיז לי, ושמשהו איתי לא בסדר על כך שזה מזיז לי, השיפוט העצמי יהפוך לבעיה בפני עצמה, וחמורה הרבה יותר מהרתיעה עצמה.

עם הזמן והניסיון, החשש יתעמעם באופן טבעי, ובינתיים, הקפידו להשיב את תשומת לבכם לרגע ההווה בכל פעם שאתם מתחלים לדמיין את כל מה שעלול לקרות (אך עשוי גם שלא).

ניתן לעשות זאת באמצעות הסטת תשומת לבכם מהמחשבות שבראשכם למה שנמצא בפניכם – תוכלו להביט בעיון בדבר כלשהו שנמצא סביבכם, להאזין לקולות שמגיעים מבפנים ומבחוץ, או לתת את מלוא תשומת לבכם לנשימה אחת, מתחילה עד סופה.

עוד על תרגול נוכחות ברגע ההווה תוכלו לקרוא כאן.

7. שאלו את עצמכם, האם אני נהנה/ית להציג מול קהל?

אם אתם עושים זאת משום שתפקידכם דורש זאת, עשו כל שבידכם כדי לצמצם זאת למינימום.

אמרו לא כשאפשר או האצילו סמכויות.

ממש אין צורך ללכת עם עצמכם ראש בראש בעניין.

ואם אתם מתעקשים שכן, שאלו את עצמכם "לְמה?" וראו אם אתם מצליחים לספק לעצמכם תשובה שאינה עוד עניין של דימוי עצמי כמו, "זה חולשה לפחד לדבר מול קהל". למשל תשובה כמו, "כי זה חלק בלתי נפרד מהתפקיד הבא שאני רוצה".

8. וודאו שאתם מחוברים למה שאתם מדברים עליו (או לפחות עומדים מאחורי דבריכם)

הימנעו מלדבר על משהו שאתם לא ממש מאמינים בו ולא ממש מבינים למה אתם צריכים להציג אותו או לנסות לגרום לאחרים לקבל אותו ולהאמין בו.

9. היו בקיאים בנושא המדובר

אין דרך אחת נכונה בנוגע למידת ההכנות הדרושות מראש.

דוברי טד מתאמנים שעות על גבי שעות על מצגת של 17 דקות ויודעים כל ניואנס בעל-פה, ואחרים, כמו אקהרט טולה, מהמורים הרוחניים המובילים בעולם, מתיישבים מול קהל של 4000 איש מבלי שיהיה להם מושג ולו הקלוש ביותר מה הם עומדים לומר וסומכים על כך שמה שצריך להיאמר יאמר.

השאלה היא מהי הדרך שעובדת הכי טוב עבורכם – להתאמן יותר או פחות, לאלתר יותר או פחות.

מה שבטוח זה שחשוב שתכירו את החומר היטב ותדעו להסביר אותו, לא רק להקריא את דבריכם.

ואף שמצד אחד חשוב להיות מוכנים, צריך להבין שעדיין יכולות לעלות שאלות שלא תוכלו לענות עליהן מיידית. במקרה כזה פשוט אמרו משהו כמו, "תן לי לבדוק את זה ולחזור אליך".

10. הגיעו הכי רגועים שאפשר והצטיידו בטכניקות שיסייעו לכם לקרקע את עצמכם לפני ובעת העברת המצגת

קודם כל, הגיעו למעמד הפרזנטציה הכי רגועים שאפשר.

בחנו מה עוזר לכם לשחרר מעט לחץ לפני. אולי להתאמן בבוקר, אולי לשבת רגע בשמש עם הקפה. אולי תרגילי נשימה (כמו לדוגמה זה, או זה, או זה), ואולי משהו אחר שאתם יודעים שמרגיע אתכם.

כן, הצטיידו בתרגיל או שניים שיעזרו לכם לקרקע את עצמכם במידת הצורך במהלך המצגת, כגון תשומת לב לנשימה  או לגוף הפנימי– דברים שאפשר לעשות גם בזמן שמדברים.

11. צרו את תמונת ההצלחה שלכם

חשבו על אירוע בו הרגשתם בשיאכם – בטוחים בעצמכם, נינוחים ורהוטים והשתמשו בו כדי ליצור את תמונת ההצלחה שלכם. (האירוע לא חייב להיות קשור לדיבור מול קהל).

חשבו איך הרגשתם, ממש דמיינו את התחושות בגופכם
איך עמדתם או ישבתכם?
מה היה טון קולכם?
אילו מחשבות עברו לכם בראש?

קחו פרמטרים אלה ובנו בעזרתם את תמונת ההצלחה האידאלית שלכם. דמיינו בעיניי רוחכם את עצמכם בפרזנטציה הצפויה וטבעו במוחכם את תמונת ההצלחה.

חזרו ודמיינו אותה מספר רב של פעמים (כולל כל פעם שאתם מתחילים לחשוב על כל מה שלא ילך), ושוב, ממש לפני האירוע.

-:-

ואם אתם רוצים לשפר את הטכניקה, את המיומנות ואת האינטראקציה עם הקהל, אני ממליצה בחום על שלושת סרטוני ה-TedX הבאים שזכו עד כה למעל 10 מיליון צפיות  (באנגלית, ללא תרגום לעברית):

The magical science of storytelling:

The 110 techniques of communication and public speaking

How to avoid death by PowerPoint 

והמלצה חמה נוספת: קחו קורס אימפרוב, או משחק.

בהצלחה!

אהבתם? מוזמנים לשתף
השארת תגובה