מסכת הרסנית של שיפוט עצמי

ID-100264784טלי בת שלושים, היא נראית טוב, אהובה על חבריה ומצליחה בעבודתה. בילדותה הייתה אמה מבקרת את הופעתה ואת משקלה בניסיון להגן עליה מפני לעג חברתי, אך בפועל היא פגעה בה וגרמה לה לחוסר ביטחון. טלי כבר מזמן אינה ילדה והקולות של אמה אינם אלא זיכרונות, אך היא כבר אינה זקוקה לאמה כדי להרגיש חוסר ביטחון, היא אימצה לתוכה את הקולות הביקורתיים והיום היא המבקרת הכי גדולה של עצמה.

רוני בן חמישים, החיים שלו נראים בדיוק כפי שתמיד חלם: אישה אוהבת, ילדים, בית יפה ועבודה מכניסה. אך הוא אומלל. על כל דבר קטן הוא שופט את עצמו בחומרה – לעתים במשך ימים הוא אינו יכול להפסיק לחשוב על טעויותיו ולומר לעצמו: "איזה אידיוט הייתי", "כלומניק", "מטומטם". הוא מתקשה להירדם בלילה ואינו מוצא מפלט ממחשבותיו ההרסניות גם בעת חופשה בחו"ל. הוא מכיר בכך שאין התאמה בין מעשיו לבין חומרת השיפוט העצמי הנלווה אליהם, אך למרות זאת אינו מצליח להשתלט על הקולות שבתוכו.

טלי ורוני אינם יוצאי דופן, הכאב הצורב והמעיק שבשיפוט העצמי הוא נחלת רבים. למעשה זהו אחד המכשולים העצמיים הגדולים ביותר שאנשים נוהגים לשים לעצמם במו ידיהם בדרכם להצלחה ולאושר!! (למרבה הצער, לא אחת תוך שהם מצדיקים בתוקף את הפגיעה בעצמם).

קראו את ההגדרות הבאות וראו האם גם אתם לוקים בכך:

1. אתם מרגישים טוב עם עצמכם רק כשאתם מקבלים אישור מבחוץ לכך שאתם מספיק טובים; מהניצוץ שבעיניו של בן-הזוג בתחילתו של קשר רומנטי, בפעמים הנדירות שבהן אתם מרגישים שהוריכם מרוצים מכם במידה מספקת או כשאתם מרגישים שהצלחתם יותר מאחרים. כשאינכם זוכים לאישור החיצוני או כשעולה החשש שמישהו אחר השיג יותר מכם, אתם שופטים את עצמכם בחומרה ומרגישים שכל הישגיכם אינם שווים דבר.

2. קנה המידה שלפיו אתם שופטים את עצמכם אינו דומה לזה שלפיו אתם שופטים אחרים; אינכם סולחים לעצמכם על מה שהייתם סולחים לאחרים, ובמקום שלאחרים מותר לטעות לכם אין את אותה הרשות. המילים שבהן אתם משתמשים כלפי עצמכם הן פוגעניות ומכאיבות.

3. לעתים קרובות אתם משתמשים במונחים "בסדר" ובעיקר "לא בסדר" כאשר אתם שופטים את מעשיכם: "אני יודע שאני לא בסדר", "שוב הייתי לא בסדר", "זה לא בסדר להתנהג ככה". ממש כאילו הייתם ילדים שסרחו.

4. אתם מוסיפים כאב למצב נתון כאשר אתם שופטים את רגשותיכם ואת מחשבותיכם: "איזו סתומה אני, למה אני שוב חושבת/מרגישה ככה…", "למה אני לא יכול להיות כמו אחרים??"

5. חלק ניכר של הזמן אתם כועסים על עצמכם.

6. אתם תדיר מנסים לרצות את הסובבים ולהיות בסדר, פעמים רבות על חשבון צורכיכם האישיים והעדפותיכם, ובשל כך נוטרים להם טינה.

לעתים כשאני מעירה ללקוחותיי על יחסם הפוגעני לעצמם הם טוענים: "אם לא אשפוט את עצמי, אני אשאר תקוע במקום". "האומנם?" אני שואלת ומסבה את תשומת לבם לאנרגיה העצומה שגוזל השיפוט העצמי, אנרגיה מכלה שבאופן פרדוקסלי היא הדבר שבמקום לסייע, מותיר אותם תקועים במקומם.

לצורך העניין חשבו על ילד קטן שהוריו רודים בו ללא הרף. ייתכן שהם עושים זאת מתוך רצון טוב, לדוגמה – חשוב להם שהוא יצליח בלימודים. אך מכיוון שהם 'יושבים לו על הווריד' כה חזק, הילד מפתח חרדה מכישלון. במקום להצליח, השיפוט הנוקשה שהם מפנים כלפיו גורם לו להיכשל! ובכן, זה בדיוק מה שאתם עושים לעצמכם כאשר אתם רודים בעצמכם ומלקים את עצמכם.

השיפוטיות המכאיבה אינה מאפשרת למידה ושינוי, אי-שיפוטיות וסליחה עצמית לעומת זאת הם ביטוי של כבוד עצמי ואהבה עצמית והבסיס לכל שינוי אפקטיבי. ישנם כמה צעדים בסיסיים שבהם תוכלו לנקוט כדי להתחיל שינוי זה עוד היום:

  • בדקו עם עצמכם האם יש תועלת בשיפוט העצמי – ההכרה בכך שאין בו תועלת אמיתית היא הצעד הראשון והמשמעותי ביותר לשחרור ממנו.
  • זהו את אותם אנשים שבהם אתם תולים את אושרכם ואת תחושת הביטחון העצמי שלכם. זהו את הכאב שיוצרת התלות, ושאלו את עצמכם כיצד יראו חייכם ללא הצורך באישור מאדם זה?
  • בתוך כל אחד מאיתנו ישנו ילד קטן שרוצה שיסלחו לו על טעויותיו ויאהבו אותו בכל מצב, וכאשר אנו משפילים את רוחו הוא אינו יכול לצמוח. דמיינו את עצמכם כאותו ילד, ובהתאם לכך החליטו כיצד ראוי שתגיבו כלפי עצמכם.
  • במקום לשפוט את המצב כבסדר/לא בסדר, נכון/לא נכון, טוב/רע, בחנו האם התנהגותכם משרתת אתכם, האם היא מובילה אתכם ליעד שאליו אתם רוצים להגיע. אם אני רוצה להגיע לחיפה ולקחתי את האוטובוס לבאר שבע – זה לא טוב או רע, זה לא בסדר או לא בסדר, זה פשוט לא יוביל אותי ליעדי.
  • אין טעם להילחם במחשבות או ברגשות – תנו להם מקום והם יעלמו הרבה יותר מהר, שכן את כל מה שאנו נלחמים בו אנחנו מחזקים בעצם תשומת הלב שאנו מקדישים לו.
  • ומעל הכל זיכרו – לא משנה כמה פעמים נכשלתם באותו המקום, עדיין הדרך היעילה והמהירה ביותר לשינוי היא להפיק למידה מהמצב (כמובן ללא הלקאה עצמית :)) ולנסות שוב.

סופשבוע מקסים ורגוע!
שרון

Image courtesy of iosphere / FreeDigitalPhotos.net
2 תגובות
  1. נעמה בן-שמחון

    הי שרון, תודה על המאמר.
    האם, מהניסיון שלך, את מוצאת שיש הבדלים ב"כמות" וסוג השיפוט העצמי בין נשים וגברים?
    האינטואיציה שלי, שנשים שופטות את עצמן הרבה יותר, והרבה יותר לחומרה… גדלנו לתוך חברה שאומרת לנו שאנחנו צריכות להתאים למודל מסוים, ואם אנחנו לא עומדות בו, "ניכשל".
    מה דעתך?

    • שרון שחף

      הי נעמה,
      יש הבדל בביטוי של השיפוט העצמי בין גברים לנשים, כן נשים מחצינות יותר את השיפוט העצמי בעוד גברים נוטים להעמיד פני 'חזקים'.
      דפוסי חשיבה חזקים והרסניים שולטים בתרבות שלנו והם משפיעים על בני שני המינים. כדי להשתחרר מהם יש להכירם לעומק ולוותר על הרווח הטמון בהם.
      בהצלחה!
      שרון

השארת תגובה