מהי אהבה אמיתית?

רוב מחפשי האהבה אינם מבינים את ההבדל בין אהבה להתאהבות, ולכן, גם כאשר הם כבר מצליחים למצוא זוגיות מביא עמו הקשר בסופו של דבר המון אכזבה וכאב. ההבנה מהי אהבה אמיתית, וכמובן היכולת לחוש אותה, היא הבסיס ההכרחי לזוגיות מאושרת, כמו גם לכל מערכת יחסים בריאה, ובכלל, ליכולת לחוש מאושרים.

ההבדל בין מה שמכונה בתרבותנו 'אהבה' לאהבה אמיתית עצום. הבה נבחן אותו יחד:

התאהבות תלותית (מה שמכונה בטעות 'אהבה' או 'אהבה רומנטית' בתרבותנו)

אהבה אמיתית

למרות חשיבות היתר שנותנים אנשים להודאה באהבתם (שבעצם אינה אלא התאהבות), ההתאהבות, אותה ניתן לכנות גם 'קראש', מתרחשת כבהרף עין, לעתים כבר במבט ראשון. אין משמעותה אלא: "אני נמשכת אליך, אתה מרגש אותי, אתה גורם לי לחוש מושכת". הסיבה העיקרית לחוסר הנכונות להודות ברגש נובעת מחשש שאם אומר "אני אוהב" יופעל עלי לחץ להוכיח את אהבתי, כלומר "לפעול בהתאם" או שאם אודה שאני אוהבת ובן-זוגי לא יענה בהתאם אחוש מושפלת

מתפתחת ומתעצמת לאורך זמן, בד"כ מצריכה הכרות לעומק, למרות שגם היא עשויה להופיע בן רגע כדוגמת אהבה לתינוק שזה עתה נולד. כאשר אנו אוהבים אין לנו בעיה להצהיר על כך (אף שלרוב לא ההצהרה תקבל את כובד המשקל אלא ההתנהגות האוהבת בפועל), ואין רגשותינו מותנים בדרך כלשהי ברגשותיו של האדם שמולנו

ככלל נוגעת ליחסים רומנטיים, אם כי תלות, צורך באישור והערצה עיוורת (המרגישים כעין תחושת התאהבות) יופיעו לעתים גם במערכות יחסים נוספות בחיינו (עם חברים, בוס בעבודה, סלבריטי נערץ וכד')

נוגעת לכל מערכת יחסים, מושא האהבה יכול להיות גם בעל חיים. לאהבה רומנטית מימד מיוחד, כפי שלאהבה לילד או להורה מימד מיוחד. עם זאת במהותה היא אינה שונה מכל אהבה אחרת

התאהבות תלותית מבוססת על חוסר קבלה ואף סלידה עצמית, ומכאן צורך נואש שמישהו אחר יהווה אישור לערכי. מכאן גם הפחד ההיסטרי מדחייה שנתפשת כעדות לכך שבסופו של דבר מה שאני חושבת על עצמי הוא האמת

אני מסוגלת לתת ולקבל אהבה מבלי להפוך תלויה בה משום שקודם כל אני מקבלת ואוהבת את עצמי ללא תנאי

או שאני כה ממוקדת בסיפוק צרכיי עד שאיני מסוגלת לראות את רגשותיו של האחר ולקבלם כלגיטימיים או שאני בביטול עצמי מוחלט והאדם שמולי הופך למרכז חיי בעוד אינני מכבדת את רגשותיי, צרכיי ורצונותיי (בד"כ מתקיים עירוב של שני אלה במינון כזה או אחר). הנתינה נעשית "כדי ש…" ומתלווה לה התחשבנות שנשמרת לאורך זמן

נתינתי נעשית מתוך רצון טהור ואינה מלווה בהתחשבנות, יש בה אכפתיות והתחשבות אך לעולם לא ביטול עצמי פוגעני

ההנחה הבסיסית: "אני חסר", "אני זקוק לאדם שיגרום לי לחוש שלם". ולפיכך הצורך המרכזי: "אשר אותי", "מלא את חוסריי", "רפא אותי", "הצל אותי מעצמי"

אין צורך, רק רצון

השני "חייב לי" – חייב להיענות לצרכיי, לשכך את מכאוביי, לפצות אותי על מה שעברתי בחיי

השני אינו חייב לי דבר, אני אוהבת כי אני אוהבת

כל התנהגות שאינה לפי הסטנדרט שקבעתי הינה מקור לעלבון אישי, תלונה והאשמה

אני אוהבת את האדם שמולי גם כשאיני אוהבת את התנהגותו, ולפיכך גם כשמשהו מרגיז אותי/מפריע לי אני אומרת זאת בצורה מכבדת (שיכולה להיות מאוד תקיפה אך אינה תוקפנית)

לאדם שמולי אין חופש לקבל את החלטותיו בהתאם לצו לבו אם זה נוגד את רצונותיי, וכשהוא מעז לעשות זאת אביע את אי-שביעות רצוני בצורת דמעות, תסכול וכעס או לחלופין באמצעות מחוות דרמטיות מוגזמות שעלולות להיתפש כביטויי אהבה אך אינן מהוות אלא דרמה שמעידה יותר מכל על חוסר יציבות רגשי וחוסר יכולת לשאת דחייה (לדוג' – להופיע לפנות בוקר בביתה של אהובתי, לעמוד שעות ליד דלתה, להשתטח בבכי על הרצפה וכד')

האדם שמולי חופשי לעשות את בחירותיו בהתאם להעדפותיו ולצו לבו, שכן ברור לי שקרבה אמיתית נובעת רק מרצון חופשי. מכיוון שכך גם אני חשה חופשיה להצהיר על רצונותיי אך איני מנסה לכפות אותם

לא אחת אני לא ממש מחבבת את האדם בו אני מאוהבת

אני אוהבת את האדם שמולי למרות חסרונותיו

הקשר מבוסס על אובססיה, תלות, פחד מפגיעה, מדחייה ומנטישה. וכל דבר, אף הפעוט ביותר, מהווה עדות לחסר באהבה מספקת

אין תלות ואין פחד, רק אהבה. אני לא בתחרות ואין לי צורך לערוך השוואות מול מושא אהבה אחר של נשוא אהבתי

אני מצפה שהאדם שמולי יקבל כל 'חרא' שלי ואף יאהב אותו. ממקום פגיע וכאוב אני מבלבלת בקלות בין דחייה שמפגין אדם כלפי התנהגותי לבין דחייה כלפי כאדם

אף שאני נהנית לשתף את האדם שאני אוהבת איני זקוקה לכך שהוא יאשר ויקבל כל בחירה שלי, יסכים עמי בכל עת או יאהב כל התנהגות שלי. אני ערה להשפעת התנהגותי על הסביבה ולוקחת על-כך אחריות

ישנו צורך בהוכחת אהבה, נדרשים ביטויי אהבה קבועים

אין שום צורך בהוכחת אהבה, אני פשוט חשה אותה ובוטחת בתחושתי משום שקודם כל אני אוהבת, ואני יודעת שאהבה, בניגוד לצורך או תלות, היא תמיד סימטרית

לעתים עוד שנים רבות לאחר תומו של הקשר אמשיך לחשוב על מושא תשוקתי כאשר במחשבותיי יתערבבו אידאליזציה של מה שהיה, האשמה כלפי עצמי על ש'הרסתי' את הקשר, כעס והאשמה כלפי בן/בת-הזוג לשעבר על שפגעו בי (ואולי אף, חס וחלילה, גרמו לי נזק בלתי הפיך לדברי). ההתייחסות למושא התשוקה/אובססיה תכלול מילים קשות שמטרתן להשחיר את דמותו (כביכול בכדי לא לרצות בו עוד) ותעורר רגשות קשים של כעס והחמצה

לעתים עוד שנים רבות לאחר תומו של הקשר אהרהר מדי פעם במושא אהבתי, שעל-אף שאינו עמי עוד אני ממשיכה לאהוב (אך איני זקוקה לו). אזכר בהנאה באירועים שונים שחווינו יחד, והמחשבה על אהבתנו תעלה בי תחושה חמימה ונעימה

ברובו המוחלט של הזמן הקשר מבוסס על תחושת עליונות או נחיתות של מי מהצדדים מול רעהו, יחסי הכוחות עשויים להתהפך כבהרף עין

הקשר מבוסס על הדדיות מכבדת בגובה העיניים, גם כאשר מדובר על יחסים בהם לאחד הצדדים עליונות טכנית על רעהו כדוגמת יחסי הורה וילד

תחושת ההנאה והריגוש מתפוגגת מהר למדי בשל המטען הרגשי שנושאים הצדדים. מטען שנובע מכאב אישי לא מטופל שעדיין נושא כל אחד מהם ומתסכול עז שנוצר על שבן/בת-הזוג לא הצליחו לשכך את הכאב. המטען הכבד מדכא את השמחה וההנאה מהקשר

תחושת ההנאה מהקשר נשמרת לאורך זמן, לעתים היא תהיה סוערת יותר ופעמים אחרות נינוחה ושלווה

פעמים רבות יחסי המין מונעים מניסיון לשכוח מצרותיי, צורך לרצות או ניסיון נואש להיאחז בבן/בת-הזוג

יחסי המין הם אקט של אינטימיות, קרבה ואהבה

התאהבות תלותית, כזו שמיקודה העיקרי בסיפוק צרכי העצמי ולפיכך האהבה כמעט שאינה נוכחת בה, שואבת את מלוא האנרגיה, הופכת אותנו ללא ממוקדים, נטולי אנרגיה, ממלאת אותנו ברגשות קשים ומקשה עלינו לתפקד באופן יעיל

אהבה אמיתית אינה מוגבלת בכמות או בזמן. היא אינה מעיבה על היבטים אחרים בחיינו אלא מעצימה את החיוניות והתשוקה שבהם

התאהבות שכזו, אף שעשויה לגרום לריגוש ולהיות מלווה ברגשות עזים של כמיהה, יכולה להביא רק ליחסים הרסניים של כאוס וכאב

התאהבות המלווה ביחס אוהב, מקבל ומכבד היא הבסיס ליחסים שוויוניים, מפרים, בריאים ומאושרים

האמונה הבסיסית שמונעת מאנשים לחוש את האהבה שבהם היא שקודם כל עליהם לקבל אהבה מספקת בכדי שיהיה להם מה לתת. אך דווקא הדרישה התובענית והעיוורת שהעולם יפצה אותם על האהבה הלא מספקת שחוו בילדותם, ועל האכזבות שנוספו לאורך הדרך, מונעת מהם את הגישה לדבר אותו הם הכי רוצים- לאהבתם. שכן, רק ברגע שאנו מוותרים על הציפיה הלא ראלית שמישהו (הורינו, בני-זוגנו, חברינו או ילדינו) סוף-סוף יאהב אותנו 'באמת' אנו מגלים שלא חסר לנו דבר, ושאין לנו כל צורך בפיצוי, וממקום זה נפתחת בפנינו הדלת לקיום מערכות יחסים מלאות באהבה, שנובעות מרצון ולא מצורך.

heart

heart על האימון הרגשי
heart על הספר '100% בחירה – האמת על יצירת המציאות האישית'
heart סדרת הוידאו 'להתנהל להצלחה'

(Image courtesy of Idea go at FreeDigitalPhotos.net)
41 תגובות
  1. Yu

    שרון,
    אני בן אדם אוהב מאוד. אוהבת לאהוב ולהיות נאהבת. חשוב לי להיות הכל בעיני בן הזוג שלי ומחוות אהבה זאת השגרה מבחינתי. לפעמים יש רגעי קנאה, תלות, חוסר ביטחון, פחדים וחששות. עד כה קלאסי לתור הראשון. ובכל זאת, לא הצלחתי למקם את עצמי שם. לפני כחודשיים עברתי פרידה. כשקראתי את האבחנה שלך בין אהבה אמיתית להתאהבות/תלותיות- חזרתי אחורה, לרגע בו הוא ביקש שאעזוב.. נשבר לי הלב. ניסיתי לשנות את דעתו, הרגשתי שהאדמה שאני דורכת עליה לא יציבה. הרגשתי שאין לי אוויר. הוא פירש את כל זה כ"תלותיות".. כשאני בסך הכל נלחמתי על האהבה והבחירה שלי. כי היא הייתה לי אמיתית, אבל מסתבר חד צדדית. מאז אנחנו לא מדברים. אני קצת חסרה אותו, אבל בסדר גמור.
    באחת התגובות כתבת – "אין דבר כזה אהבה חד צדדית. יש התאהבות חד צדדית, תלות חד צדדית, אובססיה חד צדדית. אהבה אמיתית היא תמיד סימטרית". האמנם? ולמה אם זה חד צדדי זה מיד נתפס כתלות או אובססיה? כמו שכתבת בטור השני, ואני נורא מסכימה עם זה, אהבה אמיתית אינה תלויה ברגשות הצד השני. וזה הפתח הקטנטן לחד צדדיות, דווקא באהבה אמיתית. ולפעמים, כמה אמיתית – ככה כואבת.
    אהבה סימטרית ושיוויונית, כמו שכתבת, זאת ההגדרה שלי ל"אהבה מנצחת", זוגיות חזקה. לצערינו, יש אהבות חד צדדיות, והן עדיין אהבות.. אמיתיות!

    • שרון שחף

      הי,
      התאהבות חזקה המלווה בתלות (מה שאת מתארת) היא רגש מאוד מבלבל.
      אין ספק ששברון לב הוא רגש אמיתי מאוד, כולל הכמיהה המטורפת שמתלווה לו.
      לכן רק לאחר שוך הרגש ניתן לקבוע האם יש שם אהבה אמיתית.
      כל טוב!
      שרון

  2. סיגל

    היי שרון,

    ממש אהבתי ! מאוד מחדד את ההבנה של הקשרים שאני יוצרת ( אפילו לא זוגיים)!

    סיגל

  3. נאוה

    מאוד אהבתי.
    דבריך מאירי עיניים וגם אם הדברים ידועים, חידדת באופן כל כך פשוט ובהיר את הצורך לחפש מישהו שלם ולא "שווה", כמו שתיארת בפוסט אחר, ואת ההבנה שמייתרת את הצורך בהערצה, שאם זו איננה זה מייד נתפס כדחייה.
    מאמינה ומקבלת כל מילה שלך.
    מייחלת ומתפללת שאזכה גם אני…

  4. לי

    הי שרון. את מנתחת את המצב בצורה מופלאה. בחדות ובהירות. אבל לא יכולה להיות אהבה אמיתית שמתחילה בהדלקות במבט ראשון? מה אם חשובה מאוד החיצוניות וההמשכות הראשונית?

    • שרון שחף

      הי לי,
      ברור שכן.
      זה בדיוק מה שכתוב בורוד בסוף הטור השמאלי:
      "התאהבות המלווה ביחס אוהב, מקבל ומכבד היא הבסיס ליחסים שוויוניים, מפרים, בריאים ומאושרים"
      בהצלחה!
      שרון

  5. ערן רפאל

    קראתי את מה שכתבת שרון, אהבתי את ההשוואה.
    הבעיה שעדיין אי אפשר ללמוד מההשוואה הזאת את האמת הפנימית של האהבה.
    לכל אהבה יש סיבה ואסור להתעלם אפילו מאהבה מזדמנת.
    בני אדם צריכים להשתמש בכלים והשכל שהם קיבלו כדי להתקדם בחיים, וכל התאהבות שלהם צריכה להיות בראש ובראשונה כדי ללמוד על אהבה.
    כך שגם אם האהבה 'לא הצליחה' בסופו של דבר- אם למדנו ממנה, זה אומר שהאהבה הגשימה את עצמה.
    אסור לזלזל באהבות אפילו שבנויות על יצרים או אובססיה- כי ככל שהחולשה באהבה יותר גדולה, ככה האור שמקבלים מהאהבה מתעצם.
    ודבר אחרון- אהבה אסור שתהיה תלויה בדבר. גם לא בתיאוריות ומשוואות שכליות. לאהבה יש מטרה הרבה יותר גדולה מזוגיות.

  6. עומרי

    סוף סוף פרשנות חדה ומדוייקת,
    תודה רבה שרון

  7. דוד

    שרון
    הבהרת את ההבדל בצורה ברורה , הייתי מוסיף
    שהתאהבות זו אהבה חד צדדי , וככול שבן הזוג האוהב
    לא מצליח לגרום לבין זוגו להחזיר לו אהבה הכאב
    הולך ומתחזק עד השארת צלקות בנפש שלוקח שנים
    רבות למחוק

    • שרון שחף

      הי דוד,
      אין דבר כזה אהבה חד צדדית
      יש התאהבות חד צדדית, תלות חד צדדית, אובססיה חד צדדית
      אהבה אמיתית היא תמיד סימטרית
      הצלקת נוצרת כאשר אנו תולים את האישור לקיומנו במושא התאהבותנו
      ותופשים את דחייתו כעדות לחוסר הערך שממילא אנו חשים בתוכנו
      רק טוב!
      שרון

      • דוד

        מסכים אתך אבל איך פותרים את הבעיה של ההתנתקות והסתכלות קדימה
        כבר חצי שנה שאיני מצליח לשכוח אותה, לא מפסיק לחשוב היכן טעיתי ,מנסה למחוק אותה מזיכרוני ללא הצלחה
        אולי יש לך פתרון

        • שרון שחף

          הי דוד,
          אין פתרון על רגל אחת.
          השלב הראשון הוא שאתה צריך להסכים להתנתק ממנה מנטלית. לפי דבריך משתמע שהיום אתה עדיין מקווה, למרות הכל, שמשהו ישתנה ותשובו להיות יחד. בעצם אתה *רוצה* להישאר קשור רגשית אליה. לכן, זהו השלב ההכרחי הראשון.

          לאחר מכן, יש כל מיני דברים שמסייעים בתהליך השחרור, לדוג':
          * לנתק כל קשר פיזי כגון חברות ברשתות חברתיות, whatsapp או התעדכנות עם חברים במצבה
          * להיפטר משאריות של דברים שלה כולל הודעות טקסט
          * לשים לב אם בתוכך אתה לעיתים משמיץ אותה בניסיון לא לרצות בה – זה לא עוזר
          * להפסיק להלקות את עצמך – הלקאה עצמית הינה דבר הרסני ביותר שלא מסייע בדבר. במקומה חשוב ללמוד מן הנעשה ולסלוח לעצמנו
          * לתת רשות לרגשותייך אך לשים לב לדרמה רגשית שבאה לידי ביטוי במשפטים כגון: "לעולם לא תהיה לי שוב אהבה כזו", "זה נורא" וכד'
          * לתרגל נוכחות ברגע ההווה בכדי להפחית את שטף המחשבות הבלתי נשלט (פרטים בקישור: http://www.awakening.co.il/presence/ )
          * להבין שחלק ניכר מחוסר יכולתך להתנתק נובע מכך שאתה רואה בפרידה הוכחה לכך שתחושת חוסר הערך שאתה נושא בתוכך נכונה. שחרור מתחושת חוסר ערך הינו שלב קריטי והכרחי בניהול מערכות יחסים תקינות. כיצד לעשות זאת ניתן ללמוד במדריך הבא: https://www.facebook.com/emotions2success/app_272688826176410
          בהצלחה!
          שרון

  8. ל

    שרון שלום,
    סיימתי קשר משמעותי, תלותי ואינטנסיבי שהיה מלווה בפרידה קשה מאוד (לפני כמעט חמש שנים!!), מאז אני לא מצליחה לפתח קשר משמעותי זוגי, אני מרגישה חסומה. אני מאוד מאוד מאוד רוצה זוגיות והקמת משפחה, ככל שאני רוצה כך זה נראה שזה מתרחק ממני יותר ויותר..

    • שרון שחף

      הי ל,
      לצערי לא אוכל לתת עצה כלשהי כי אין כאן כל פרטים.
      אם תרצי את מוזמנת לפנות אלי באופן פרטי.
      מזמינה אותך גם לקרוא על האימון הרגשי שיכול לסייע בנושא זה: http://www.shahafcoaching.co.il/
      בהצלחה!
      שרון

  9. שירה

    כתבה ממש מאירת עיניים. הכל מוסבר ולא דוגמטי. הייתי שמחה לדעת יותר על הדברים שכתבת בפסקה האחרונה. אולי בטור הבא שלך? 🙂
    תודה רבה לך!

  10. שרון

    גרמת לי להבין לעומק שהקשר שסיימתי לפני חודשיים, סבב סביב תלות ולא הייתה בו אהבה אמיתית בכלל. אעפ"י שנמשך שנתיים והפרידה כואבת עד עכשיו, הוא לקח ממני כל כך הרבה אנרגיות ולווה ברגשי תסכול ובדידות באופן רציף.

    ההשוואה שערכת תהווה עבורי נר לפעמים הבאות, אם אי פעם אצליח להתאושש מהצלקות הכאובות שנותרו בי.

    תודה רבה שרון.

    • שרון שחף

      הי שרון,
      אל תרימי ידיים. לא משנה בת כמה את ובאיזה מצב – אין דבר שלא ניתן לשנותו ואין כאב ממנו לא ניתן להשתחרר.
      בהצלחה!
      שרון

  11. איה

    מצאתי את עצמי בטור הראשון. לא שלא ידעתי את זה קודם. אני בזוגיות שנתיים ונלחמת במלא שדים שעוכרים את הזוגיות ואת שלוותי. ממש כמו שתיארת. אז איך מתקנים?

    • שרון שחף

      הי איה,
      קשה לי להגיב באופן ענייני משום שאיני מבינה את הנסיבות לעומק.
      אם את רוצה את מוזמנת לכתוב לי יותר, כאן או לאימייל שמופיע בתחתית העמוד ואענה כמיטב יכולתי.
      שרון

      • נועה

        שלום שרון.האם יש אופציה לעבור מהראשון לשני בקשר שכבר קיים או לסיימו ולהתחיל מחדש כי אין סיכוי?

        • שרון שחף

          הי נועה,
          בעקרון יש אפשרות וזה תלוי המון בעבודה שאת עושה עם עצמך. אם את נמצאת בטור הראשון, גם אם תסיימי קשר ותתחילי חדש את עלולה להגיע שוב לשם באם לא יתרחש שינוי פנימי. בכל מקרה, ללא פרטים מלאים לא אוכל להתייחס ספציפית למקרה שלך.
          בהצלחה!!

  12. רותי בירן

    שרון,
    השוואה מדהימה, אכן כל מילה מעבירה אותי מהטור הראשון לשני.
    בעבודה קשה . שואלת הייתכן? איך מגיעים לשם? מקסים . נהנתי לקרוא

    • שרון שחף

      הי רותי,

      ההאחזות במה שנמצא בטור הראשון נובעת מהאמונה שזה מה שיביא לנו את תחושת השלמות והאושר.

      אבל בשלב מסוים בחיים, כשלא ניתן כבר לשאת את הכאב, עלינו להביט על הקשר בין סיבה לתוצאה ולהבין שמה שאנחנו מתעקשים שיעשה לנו טוב עושה לנו הכי רע. ומשם הדבר השפוי היחידה שניתן לעשות הוא להפסיק לעשות את מה שלא עובד – והתוצאה – הטור השני 🙂

      בהצלחה!

  13. דורון

    שרון. כתבת בצורה שעושה בהירות, מחדדת גבולות. אינשאללה שנגיע לשם…

  14. Ilanit

    אהבתי מאוד. כל מילה בסלע. תודה

השארת תגובה