איך את במו-ידייך מרחיקה גברים ראויים מחייך

השבוע ישיבתי בפגישה עם מתאמנת. דיברנו על שחרור העבר, על כעסים והאשמות. "את עדיין כועסת על בן-זוגך לשעבר?" שאלתי. "לא, אני לא כועסת עליו," היא ענתה. "אבל אני כועסת על כל הגברים הרעים שמרשים לעצמם לנצל נשים." היא הוסיפה.

בהמשך היא סיפרה כיצד היא תופשת את המין הגברי: אין להם רגשות, הם שחקנים, שקרנים, נצלנים, וכן הלאה…

תכל'ס ההסתכלות השלילית הזו על המין הגברי אינה חדשה לי. דברים מהסוג הזה אני שומעת לא אחת מנשים.

"תגידי, את יודעת שישנם לא מעט קשרים שבהם הגבר הוא החלש והאשה היא זו שמנצלת אותו?" שאלתי.

"לא, אף פעם לא נחשפתי לדבר כזה." היא ענתה.

"והאם יש גברים בחייך שאינם רעים ונצלנים, שהם כן רגישים ומביעים רגשות?"

"בוודאי, אחי, וגם גיסי" היא ענתה.

ואפילו בנוגע למערכות היחסים שלה האמירה לא היתה מדויקת, כי כן היה לה לפחות קשר אחד שבו היתה אהבה הדדית ולא היה כל ניצול.

ואם נעמיק עוד יותר יותר בעניין, נגלה מן הסתם שגם בקשרים שהיא נפגעה לא רק היא נוצלה, גם היא ניצלה את הקשר לצרכיה כדי לחוש חום ואהבה, להפיג בדידות, ולמעשה זה לא שהיא תמיד היתה 100% נעימה והוגנת כלפי בן-זוגה.

אז מה בעצם קורה כאן ואיך הגישה הזו מרחיקה ממך את הגבר שאת רוצה?

הבעיה היא שהמתאמנת שלי, כמו נשים רבות, חוותה לא מעט קשרים ודייטים שמהם יצאה מאוכזבת ופגועה.

זה בוודאי לא מפתיע אותך… אחרי הכול, אנשים היום באמת מתנהגים באופן מחפיר זה לזה, לאו דווקא גברים לנשים. אבל מכיוון שנשים נורא לחוצות על זוגיות וגברים פחות, פעמים רבות הנשים הן שחורקות שיניים וסופגות והגברים הם אלו שמרשים לעצמם ביודעם שיסלח להם כמעט על הכל.

כתוצאה מכך, נשים רבות שחשות מיואשות ושהאגו שלהן ספג יותר מדי פגיעות, פיתחו מרירות עצומה כלפי המין הגברי (לפעמים הן אפילו אומרות את המילה שנאה!)

וכשהאגו שלנו חווה פגיעה והשפלה מה הוא רוצה לעשות? נכון, לנקום!!

למעשה, ההוקעה המוקצנת והמוגזמת ששמה את כל בני המין הגברי בסל אחד ומדברת בהם סרה מספקת את יצר הנקמה.

ואף שזו נקמה דמיונית בלבד היא עדיין מספקת את האגו ולרגע משקמת את תחושת הערך העצמי שנפגע.

אך התוצאה המרה של אסטרטגיה זו שמספקת חיזוק עצמי רגעי היא שבאמצעותה את מטפחת אמונה שמנציחה את עצמה.

אמונה היא תפישת מציאות מונעת פחד שמהותה חוסר ומגבלות. כל אמונה יוצרת מעין משקפיים דרכם אנו תופשים את העולם, וכפי שהדגמתי בסיפור על המתאמנת שלי, בהתאם לאמונותינו אנחנו מסננים את מה שעומד לנגד עינינו.

(זוכרים שעל-אף שהיא כן מכירה גברים טובים ורגישים היא למעשה לא מחשיבה אותם כשהיא מדברת על המין הגברי?)

מי שמחזיקה אמונה כזו רוצה בכל מאודה שיגיע הגבר שיוכיח לה אחרת. אבל זה לא באמת אפשרי שכן היא כבר צופה בעיני רוחה את הפגיעה עוד בטרם הגיעה, ודרך משקפיים אלה היא תפרש כל התנהגות של הצד השני.

מעבר לכך, כשהיא כל היום מדברת על כמה הגברים רעים ופוגעניים היא תמשוך גברים כאלה לחייה, מה שמן הסתם יעצים את ההזדהות שלה עם האמונה הבעייתית.

ועוד דבר…

כשיש לך צורך להוקיע מישהו אחר, לא תבחני מה בך השפיע על היחס שקיבלת ועל סוג הגברים שמשכת.

מכירה את סמל היין-יאנג? מהותו ניגודים המשלימים זה את זה, כמו אור וחושך, שמים ואדמה, וכמו… קורבן ומקרבן

כן, כן. זה שמגיעים לחייך גברים פוגעניים ואת לא רק נותנת להם להיכנס אלא אף נשארת בקשר ומוכנה לספוג יחס בעייתי לאורך זמן, זה לא במקרה.

קודם כול יש לנו תפישה מסוימת לגבי מה קביל ומה לא, מה אפשרי או לא אפשרי עבורנו, ורק אחר-כך מגיעים לחיינו אירועים ואנשים שמשקפים זאת.

מהיכן מגיעה תפישה של ריצוי? של פשרה? ושל ביטול עצמי לסוגיו? קודם כול מהילדות. סביר להניח שראית דברים דומים אצל אחד מהורייך. וגם כאן מן הסתם את יכולה לכעוס ולהאשים, או לחכות ליום שבו אמך תשתנה וסוף-סוף תתן לך דוגמה ראויה.

אבל את יכולה גם להבין שהוריך הם מי שהם והם חיים את חייהם בדרכם הם ובמסגרת יכולותיהם. ואת לא חייבת להמשיך בנתיב שהתווה עבורך, את יכולה לקום היום ולהתחיל להשתנות.

כצעד ראשון שימי לב לצורך שלך להוקיע את המין הגברי וותרי על-כך.

ובמקום לחפש עדויות לכמה הם דפוקים, חפשי עדויות לכמה הם נפלאים. לאו דווקא בזוגיות אלא בכל מקום בו את נתקלת בבני המין השני. (ברור שלא כולם נפלאים, אך כך גם לא כל הנשים).

ומנגד, התחילי להביט על עצמך במראה, ונסי להבין מה בך, בציפיותייך וביחסך לעצמך מושך את סוג הקשרים שמגיעים לחייך.

בהצלחה!

בחזרה לאתר…
ליצירת קשר וקבלת ייעוץ אישי…