אני מודה: אני סובלת מהתמכרות

אחד מגוזלי האנרגיה והגורמים לבזבוז זמן הגדולים בעת הזו הוא פייסבוק.

למרות שבבסיסו פייס הוא רעיון מצוין ומביא עמו המון דברים טובים כגון: קשר עם חברים נשכחים, תקשורת מיידית, מקום ליצירת קהילות, נתיב לקהלי יעד ותמיכה במהפכות כלכליות, יש בו גם מלכודות רבות, והגדולה שבהן היא הצורך לוודא ללא הרף שחס וחלילה איני מפספס דבר….!!!

ישנם רבים מדי שמכורים, כן מכורים, לכך קשות – האפליקציה תמיד פתוחה אצלם במחשב ובסלולרי, וגם כשהם מבלים עם משפחה וחברים הם לא באמת איתם כי יש צ'אט חשוב בפייס או הודעה עליה הם פשוט 'חייבים' להגיב. המכורים קלות, כמוני למשל, נסחפים להכנס ולבדוק מה קורה יותר מדי פעמים ביום. (נראה לי שיותר מפעם אחת זה יותר מדי).

שמתי לב ששיטוט מיותר בפייס מעורר בי תחושת רייקנות וליאות. במקום להיות ממוקדת במה שאני עושה אני מבזבזת עוד ועוד רגעים שמצטברים לזמן משמעותי. כן, הכניסות התכופות לפייסבוק מוציאות אותי בכל פעם מהריכוז גם לאחר שסגרתי את האפליקציה.

במקרים הקשים משמש פייסבוק למעשים פוגעניים אך גם לדבר בעייתי נוסף: מציצנות – המעקב האובססיבי אחר בני זוג קיימים ואחר אקסים, המספק מענה לחשש בוער ומציק או לדחף לדעת מה קורה. על אף ההקלה המיידית שהמציצנות מספקת, היא גורמת לנזק רב כאשר היא מלבה געגועים, מעוררת חרדה שנגלה דווקא את מה שממנו אנו יראים, או כאב ואכזבה כשאנו אכן מגלים זאת!

לכן, החלטתי אתמול לעשות תחרות עם אחת המתאמנות שלי – מי מצליחה במשך שבוע להכנס לפייסבוק רק לאחר שעות העבודה (ניסיון לגמילה קלה בצעדים מדודים…).

ומה איתכם?
האם אתם ערים להשפעת פייסבוק עליכם? על ילדיכם? על הקשרים החברתיים שלכם?
האם גם אתם מתלוננים תכופות על מתח וחוסר שקט פנימי ומתעלמים מתרומתו של פייס לכך?

אך פייסבוק אינו הגורם היחיד למתואר לעיל, לגורמים הבאים השפעה דומה: האזנה תכופה לחדשות, צפייה ממושכת בטלוויזיה ובעיקר בתכניות קולניות בעברית המלוות בפרסומות מחרישות אזניים, בדיקת אימיילים חוזרת ונשנית או שיטוט ממושך באינטרנט.

למרות הנאמר, אני לא נגד מי מאלה, רק נגד חוסר השליטה ובעד מתן  תשומת לב מלאה לאנשים שבחיינו, לעבודתנו ולעוד דברים חשובים, מהנים ומרגיעים!

אשמח לשמוע את דעתכם 🙂

אהבתם? מוזמנים לשתף
19 תגובות
  1. נצה

    היי שרון,
    מזדהה עם כל מילה שכתבת.זו לא רק התמכרות מזיקה.אצל הנוער שאיתו אני עובדת אני רואה שהם מחוברים לפייסבוק כמו לאינפוזיה.
    שמחה מאד שעדיין לא נסחפתי לתופעה המזיקה הזו.במקום זה אני מתרגלת נוכחות או קוראת(בין השאר גם בספר המדהים "ארץ חדשה),ויוצאת נשכרת הרבה יותר.

  2. לוסי

    מזלי שלא התחברתי לפייסבוק אני חושבת שזאת חשיפה יותר מדי גדולה
    וכנאה בגלל מזה לא מכורה ומשתדלת לא להיות מכורה (אבל מכורה לסיגריות שזה לא פחות גרוע) לוסי

  3. חן

    אני בכלל חושבת שכל דבר שמסית אותך מהמטרות בחיים הוא התמכרות! ולמרות זאת גם אני מוצאת את עצמי לפעמים סתם נכנסת לפייס ומבזבזת את זמני, אולי אתקל במשהו "מעניין"ו "חדש"… לבדוק מה קורה עם האקס?! ועוד כל מיני… לכן גם אני איתך בתחרות שרון והגיע הזמן שבזמן החופשי שיש לי אתפנה לדברים אחרים מספקים יותר!!!

  4. לימור גנור

    יש לי פייסבוק ואני נהנית לבדוק מידי כמה ימים מה קורה עם החברים ועם המשפחה. נהנית לארגן מפגשים עם חברים ועם משפחה דרכו. אך אין לי בעייה להסתדר גם בלעדיו. וזה אני חושבת המדד האמיתי. האם אנחנו מסוגלים לא לפתוח אותו כמה ימים ולדעת שהכל יהיה בסדר? אם כן, אז השימוש בו הוא אחלה. אבל אם כל כמה זמן אנחנו חייבים להכנס כדי לבדוק מה קרה ואם לא, אז אוי ואבוי. זה גרוע!!

  5. אולגה

    הבנתי את זה מרגע שניכנסתי לפייסבוק, אבל אמרתי לעצמי שאני חזקה ואין מצב להתמכרות. אך כן התמכרתי וניסיתי להיגמל : נכנסתי לפייסבוק פעם בשבוע (זה החזיק מעמד אולי חודש) ולהסיר את הפרופיל שלי ושל האקס אך זה לא עזר. לכן החלטתי לפחות להפיק את המיטב מהשוטטויות. החלטתי להסתכל על זה בצורה אחרת ולהתחבר לבלוגים המועילים לחיים, כך שנוצר מצב שאני פחות קוראת מה קורה אצל חברים או בעולם ומתעניינת יותר במה שחוויתי בהקשר למה שאני קוראת. ולגבי האקס, לדעתי, צריך לברר מדוע אנו עדיין חושבות עליו ואז כשנמצא את התשובה אני בטוחה שנמנע ממציצנות…

    • שרון שחף

      נכון, צריך למצוא את הסיבה להצמדות הרגשית לאקס. אבל המציצנות או עצם החשיפה אליו בפייסבוק מגבירה את הקושי להתנתק בצורה שאינה מועילה שכן יש בה פחד והיא מעצימה את הגעגוע. אני מאוד בעד למחוק. אם את צריכה לדבר איתו ולברר דברים עשי זאת ישירות.

      • אולגה

        זה העניין, שזה קורה לאחר שדיברתי איתו כבר וסגרנו סופית. אבל עדיין הסקרנות מה קורה בחייו נשארה… אבל הבנתי גם למה ועל זה אני עובדת 🙂
        תודה על הצעה
        אגב אני מאוד נהנית לקרוא את הכתבות שלך, הן מאוד מועילות ומחדדות הרבה דברים אצלי
        תודה 🙂

  6. רות

    אני גיליתי שלהסתכל על הפייס של מישהו שרק נפרדת ממנו זה באמת מסקרן מאוד ולכן כל מה שהיה צריך לשעות זה לחסום אותו לגמרי.. בצורה הזו אני לא רואה מה הוא עושה בכלל! לא רואה את הפרופיל שלו או תמונות או כל דבר אחר… זה גם הוריד ממני מעמסה רגשית קשה וגם.. גרם לי להיכנס פחות לפייסבוק…

  7. הופ

    מסכימה לחלוטין עם הדברים שאת מעלה –
    מצד אחד הפייס מאפשר להיות בקשר עם אנשים יקרים, שהיומיום לא מאפשר להיות איתם בקשר,
    הפייס גם יכול להיות גורם מעודד, מפרגן ומדרבן – כשאנשים יקרים וטובים מפרגנים וכו'…
    אבל…
    מצד שני – ההתעדכנות האובססיבית בחייו של אקס – למשל, או בכלל, במה קורה עם אחרים…
    בקיצור, מסכימה עם מה שאת כותבת, ועם תחושת הריקנות שאת מתארת!

    אני הגעתי למסקנה, שהשוטטויות הבלתי נדלות שלי בפייס, הבדיקות מיילים כל רגע, השוטטויות
    באינטרנט וכו' – כל ביזבוז הזמן הזה – בעצם משרתים אותי לבריחה מהתמודדויות, בריחה מאחריות, בריחה באופן כללי: כשיש לי יום לא שמייח במיוחד, כשדברים מטרידים אותי, כשאני מתגעגעת לאקס, כשיש לי מטלה בעבודה שלא בא לי עליה – במקום להתמודד, אני מוצאת את עצמי מעסיקה את עצמי בשוטטויות כנ"ל.
    והבעיה הגדולה היא – שכמו שאת אומרת: מתמכרים, או, לדעתי – מתרגלים. ואז, השוטטויות האלו הופכות להרגל יומיומי, גם כשאין ממה לברוח… וזה עוד יותר גרוע…

    בקיצור – בזכות הפוסט הזה, אני לוקחת על עצמי, בע"ה, להיכנס רק פעמיים בזמן העבודה לפייס, פעמיים למייל הפרטי שלי, וכנ"ל אחרי העבודה…

    תודה רבה שרון!
    בהצלחה לכולם!

  8. דנה

    נראה לי שכמו כל דבר מידתיות היא המילה.
    מה רע שנכנסתי לפייסבוק 5 פעמים ביום ל2 דקות במהלך עבודה?
    ביזבזתי 10 דקות מיום העבודה?
    10 דקות סיגריה של מישהו אחר.
    אני נכנסת לעיתים תכופות כדי לבדוק ולהתעדכן, אבל זה לא גוזל ממני יותר מדי זמן ואם כבר עדיף בעבודה (-: ולא בבית על חשבון זמן שאפשר להיות בו יותר אקטיביים גופנית.
    מקווה שלא תיכעסי שסתרתי אותך קצת.

    • שרון שחף

      לא כועסת בכלל 🙂
      מציעה רק שתהיי ערה לתחושתך הכללית במהלך העבודה וספציפית לאחר אותן הסחות דעת.
      אם יש בך חוסר שקט כללי / חוסר מיקוד / חוסר אנרגיה – זו לא הסיבה – אבל זה מעצים את התחושות.
      אם הכל אצלך טוב המשיכי בדרכך – כל אחד, בסופו של דבר, יודע הכי טוב לגבי עצמו.

  9. רויטל

    מדהים שבדיוק אתמול הגעתי לאותה מסקנה, לאחר שהייתי בפייסבוק קרוב לשעתיים רצוף! זה פשוט בזבוז זמן ואפשר לגמרי להרגיש את זה אבל משום מה לא מפסיקים!
    אז אני איתך שרון. מהיום אני ממעיטה לבזבז את הזמן פנאי היקר שלי על פייסבוק ועושה דברים קצת יותר ממלאים ומספקים. 🙂

השארת תגובה ל-חן

ביטול