לנצח את הפחד מדחייה!

לנצח את הפחד מדחייההפחד מדחייה שמנהל את חייהם של רבים הינו פועל יוצא של תחושת חוסר הערך שמושרשת בתרבותנו. מספיק שהוריכם נשאו תחושה זו בקרבם בכדי שאתם תירשו אותה. אך מעשים שונים בהם נוקטים הורים כלפי ילדיהם מחזקים תחושה זו – שיפוטיות, חוסר בתשומת לב מספקת, מניפולציות שמהותן יצירת רגשות אשם בילד כל עוד אינו פועל בדרך הרצויה להורה, דיבור בוטה, התנהגות קנטרנית, ילדותית ואף פוגענית.

ממקום זה אנו יוצאים לעולם כשאנחנו מטילים ספק בערכנו ויראים מכל דחייה שמהווה בעינינו הוכחה לכך שאיננו שווים מספיק. יש שמוצאים עצמם כבר בבית-הספר במוקד הלעג והדחייה, אחרים 'עובדים קשה' בכדי להימנע מכך ופעמים רבות אף מצטרפים לאלו שפוגעים באחרים. בשלב זה או אחר חווה כמעט כל אחד את הפחד מדחייה באופן הברור ביותר ביחסים רומנטיים. למה דווקא שם? הציפיה מיחסים רומנטיים היא שסוף-סוף יגיע האדם שתמיד יאהב אותי, יקבל כל התנהגות שלי, יסלח על כל טעות ובקיצור – יתן אישור מתמיד לכך שאני נפלאה, ויגרום לי סוף סוף להרגיש בעלת ערך.

לציפיה כבדה זו מתלווה באופן טבעי גם פחד עצום – הפחד שהדחייה בכל זאת תגיע וחשש מהכאב שהיא תגרום. דבר זה גורם לכך שעוד בטרם קרה דבר אנו צופים את הפגיעה בעיני רוחנו ובמטרה להימנע מכאב מנסים לבלוש אחר סימנים לבואה. אך במקום לעזור העמידה על המשמר הופכת אותנו עוד יותר פגיעים וגורמת לנו לפרש כל דבר הכי קטן כסממן לחוסר אהבה כלפינו.

וכאשר החשש עולה, בראשנו כבר רץ הסרט הרע כולו. לדוגמה: חברה לא יוצרת קשר במשך זמן ארוך מן הרגיל ועוד בטרם התבררה הסיבה אני כבר מחליטה שהיא לא אוהבת אותי ולא רוצה יותר בחברתי. כתוצאה מכך אני מרגישה פגועה וכועסת ובראשי מנסה לאזן את המצב באמירות כגון: "יותר טוב ככה, ממילא כבר אין לנו דבר במשותף". כאשר אני דוחה אותה במחשבתי אני כביכול מאזנת את פגיעתה בי. פגיעה, יש לזכור, שעדיין לא התרחשה!!! בסופו של דבר חברתי מתקשרת ומתברר שעברה תקופה לא קלה ושדבר ביחסה אלי לא השתנה.

סרטים מעין זה מתרחשים בראשנו לעיתים קרובות, ופעמים רבות על בסיסם אנו מגיבים בתוקפנות ובהאשמה עוד בטרם בררנו את העובדות לאשורן. השלב הראשון בשחרור מן הפחד מדחייה, לפיכך, הוא להפסיק להגיב באופן נמהר בטרם אנו יודעים את העובדות לאשורן. נכון, בתחילה זה קשה, אפילו קשה מאוד, אך לאחר מספר פעמים בהן אנו מצליחים לשלוט בתגובתנו, הסערה שבתוכנו דועכת והעניין הופך הרבה יותר קל.

דברים נוספים שיסייעו בשחרור מן הפחד מדחייה:

  • מכיוון שהעולם הוא כראי כאשר תגלו הבנה כלפי היבטים דומים אצל האחר ישחרר אתכם הדבר מאותו הדבר בעצמכם. לדוגמה: רבים מהורינו סובלים מהפחד מדחייה בעצמם ופעמים רבות נוהגים כלפינו בתוקפנות כשנדמה להם שאנחנו לא אוהבים אותם מספיק, שופטים אותם או לא רוצים בקרבתם. קל להתייחס בעליונות ובזלזול לעניין ולומר "מה הוא מתנהג כמו ילד?" או "הוא ההורה, הוא צריך לעשות את הצעד הראשון". אבל העובדה היא שאת חייהם של רוב המבוגרים מנהל ילד קטן ומלא כאב, וכאשר אנו מוכנים לגלות חמלה כלפי כך משתחרר כעסנו והחשש שלנו מדחייה פוחת.
  • שימו לב למילותיכם – לא משנה מה קרה ועד כמה אתם פגועים אם תביעו זאת באמצעות הטחת האשמות, האדם שמולכם מייד יגיב בתוקפנות ויאשים אתכם בחזרה. אמנם לא מומלץ 'להחליק' על דברים שעוררו בכם כעס ופגיעה אך כאשר אתם עורכים בירור עם הצד השני במקום להאשים ולהשתמש במניפולציות של עלבון וכעס, הסבירו לאדם שמולכם כיצד גרמו לכם מעשיו להרגיש והיו מוכנים גם להקשיב.
  • לעיתים תמצאו עצמכם מתנהגים בשיפוטיות ובדחייה על סמך השערה שבעתיד כלשהו האדם שמולכם בוודאי ידחה אתכם ("אם הוא ידחה אותי לפחות אפגע פחות כי אני אהיה זו שלא רצתה בו מלכתחילה"). אבל זו מגננה חסרת טעם, שכן ברגע ההווה הדחייה קיימת בראשכם בלבד, וגם אם תתרחש בעתיד אין לכם יכולת לדעת כיצד תרגישו. מה שכן, ברגע שהתנהגותכם הופכת מתגוננת ותוקפנית אתם מרחיקים את הצד השני וגורמים לקרע ביחסים שאחר-כך עלול להביא בדיוק לדבר ממנו חששתם.
  • לעיתים מישהו אחר באמת מתרחק מכם ודוחה אתכם, אבל… יתכן שבדיוק כמוכם גם הוא חושש מדחייה ומכיוון שחווה קודם לכן דחייה מצדכם הוא משיב באותו המטבע! בחנו את היחסים בכללותם ואל תתפסו לאירוע נקודתי בו נראה שהוא האשם. זכרו שאם אתם שיפוטיים כלפיו, גם אם רק בלבכם או מאחורי גבו, הוא עדיין חש בכך באופן לא מודע, ודבר זה משפיע על יחסו אליכם. (ולא, זה לא משנה מי התחיל…!)
  • הפסיקו לבקש הוכחות – פעמים רבות מתוך חוסר ביטחון אנו דורשים הוכחת אהבה מתמדת. אך מפרספקטיבה זו לא משנה עד כמה יתאמץ האדם שמולנו להוכיח את אהבתו בשבילנו זה לעולם לא יספיק. דווקא כשאנו מפסיקים לבקש אישור ונותנים לאדם שמולנו חופש להביע את אהבתו בדרכו משתחרר הפחד שבתוכנו והצורך בהוכחה נמוג.
  • היו שקטים ונוכחים – נוכחות ברגע ההווה, שעיקרה מתן תשומת לב לנעשה כאן ועכשיו, מסייעת לראות את הדברים באופן ברור ולהפר את ההזדהות עם הסרטים המפחידים שבראשנו. הנוכחות היא עולם שלם לו ממדים רבים, ניתן להתחיל להתוודע אליה על-ידי קריאה כאן.

סופשבוע רגוע של אהבה עצמית!
שרון

Image courtesy of David Castillo Dominici at FreeDigitalPhotos.net
השארת תגובה